' למקום שאני אוהב , שם רגלי מוליכות אותי ' (בבלי סוכה נג ע"א) אסף ערך ואחראי אהרל'ה פוקס למבוא למושגי יסוד לסוגיות תלמודיות מבוא לתורה שבעל - פה מה ולמה במבוא ? • • • • התורה.
Download ReportTranscript ' למקום שאני אוהב , שם רגלי מוליכות אותי ' (בבלי סוכה נג ע"א) אסף ערך ואחראי אהרל'ה פוקס למבוא למושגי יסוד לסוגיות תלמודיות מבוא לתורה שבעל - פה מה ולמה במבוא ? • • • • התורה.
Slide 1
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 2
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 3
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 4
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 5
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 6
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 7
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 8
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 9
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 10
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 11
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 12
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 13
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 14
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 15
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 16
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 17
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 18
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 19
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 20
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 21
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 22
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 23
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 24
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 25
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 26
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 27
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 28
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 29
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 30
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 31
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 32
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 33
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 34
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 35
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 36
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 37
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 38
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 39
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 40
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 41
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 42
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 43
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 44
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 45
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 46
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 47
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 48
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 49
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 50
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 51
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 52
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 53
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 54
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 55
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 56
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 57
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 58
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 59
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 60
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 61
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 62
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 63
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 64
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 65
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 66
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 67
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 68
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 69
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 70
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 71
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 72
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 73
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 74
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 75
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 76
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 77
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 78
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 79
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 80
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 81
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 82
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 83
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 84
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 85
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 86
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 87
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 88
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 89
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 90
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 91
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 92
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 93
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 94
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 95
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 96
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 97
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 98
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 99
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 100
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 101
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 102
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 103
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 104
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 105
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 106
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 107
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 108
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 109
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 110
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 111
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 112
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 113
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 114
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 115
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 116
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 117
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 118
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 119
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 120
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 121
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 122
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 123
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 124
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 125
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 126
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 127
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 128
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 2
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 3
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 4
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 5
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 6
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 7
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 8
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 9
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 10
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 11
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 12
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 13
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 14
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 15
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 16
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 17
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 18
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 19
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 20
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 21
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 22
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 23
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 24
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 25
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 26
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 27
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 28
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 29
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 30
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 31
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 32
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 33
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 34
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 35
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 36
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 37
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 38
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 39
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 40
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 41
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 42
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 43
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 44
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 45
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 46
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 47
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 48
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 49
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 50
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 51
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 52
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 53
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 54
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 55
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 56
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 57
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 58
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 59
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 60
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 61
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 62
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 63
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 64
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 65
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 66
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 67
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 68
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 69
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 70
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 71
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 72
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 73
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 74
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 75
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 76
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 77
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 78
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 79
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 80
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 81
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 82
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 83
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 84
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 85
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 86
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 87
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 88
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 89
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 90
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 91
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 92
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 93
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 94
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 95
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 96
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 97
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 98
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 99
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 100
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 101
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 102
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 103
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 104
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 105
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 106
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 107
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 108
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 109
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 110
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 111
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 112
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 113
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 114
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 115
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 116
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 117
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 118
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 119
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 120
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 121
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 122
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 123
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 124
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 125
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 126
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 127
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף
Slide 128
' למקום שאני אוהב ,שם רגלי מוליכות אותי '
(בבלי
סוכה נג ע"א)
אסף ערך ואחראי
אהרל'ה פוקס
למבוא
למושגי יסוד
לסוגיות
תלמודיות
מבוא לתורה שבעל-פה
מה ולמה במבוא ?
•
•
•
•
התורה שבעל-פה על
רגל אחת.
מתקופת עזרא ונחמיה
דרך המשנה והתלמוד
עד לתקופה הרבנית.
לימוד כתב רש"י.
הפניות לספרות עזר
ואתרי אינטרנט
מומלצים.
•
•
•
•
לימוד בעניין ובכיף!
לימוד עצמאי ללא תלות
וצורך במורה.
שימוש בטכנולוגיה של
שנות ה – .2000
גיוון בשיטות הוראה
למגוון תלמידים.
איך לעבוד עם המצגת
איך לעבוד עם המצגת
קישור לאתר באינטרנט
www.daat.ac.il
חזרה לתוכן
העניינים
לחץ לקישור
לשקופית או
מסמך
Word
בסוף נושא -בחן את עצמך
לחץ קדימה או אחורה
תוכן העניינים
• מה ולמה במבוא
• רקע היסטורי
• ההלכה
• המשנה והתוספתא
• התלמודים :הבבלי והירושלמי
• האגדה
• ספרות פוסקים
• רש"י ובעלי התוספות
• ללמוד לקרוא כתב רש"י
• אישיים ומושגים חשובים
• ספרות עזר ומאגרי מידע
• סוף דבר
ללמוד
סוגיה
תלמודית
'בוא נפשפש
בהלכות כדי
שלא יעלו
חלודה'
(ספרי דברים שו)
ללמוד
מושגי
יסוד
רקע היסטורי
• תקופת בית שני
למסמך Word
• תקופת התנאים
למסמך Word
• תקופת האמוראים
למסמך Word
* לפניך רשימה של עשרה חכמים :שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ,אביי ורבא,
הלל ושמאי ,יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ,רב ושמואל.
א .מי מחכמים אלו פעלו בתקופת הזוגות?
ב .ציין גזרה ,תקנה או סיפור המתקשרים לאחד החכמים שציינת בסעיף א.
* לפניך שמות של ארבע קבוצות חכמים)1 :סבוראים)2 .רבניים)3 .אמוראים)4 .תנאים
א .רשום שמות אלה לפי סדר תקופתם.
ב .כתוב שמות של שני חכמים מהתקופה התנאית ושנים מהתקופה האמוראית.
* עמוד על ההבדלים העיקריים שבין הפרושים לצדוקים.
* 'בית שמאי ובית הלל יצרו שתי אסכולות '..
א .הצג את גישתם השונה.
ב .הבא מחלוקת בין ב"ש ולב"ה המבטאת את גישותיהם השונות.
•המרד הגדול החורבן וריב"ז:
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ,את המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד פעל רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה ,הבא דוגמאות.
•תאר את אישיותו של רבן גמליאל הנשיא וספר על ה"תרגיל" שעשה לר' יהושע.
•מרד בר כוכבא
א .תאר את המהלכים שגרמו לפרוץ המרד ואת תוצאותיו.
ב .כיצד רבי עקיבא השתלב במרד זה.
ג .כחלק מהתאוששות האומה ממרד זה מסופר על מעשהו של ר' יהודה בן בבא,
תאר את האירוע ,והסבר מדוע מעשהו היה משמעותי כל כך.
•רבי יהודה הנשיא
כתוב על רבי ותאר את ה"מבצע הגדול" של עריכת המשנה.
•התלמוד הבבלי:
א' .אין זה מקרה שהתלמוד התפתח בבבל' ,הסבר מדוע.
ב .מה היה תפקידם של הסבוראים.
ג .כתוב את הסדר הנכון של התקופות :גאונים ,אמוראים ,סבוראים ,תנאים.
•התלמוד הירושלמי:
א .מי הוא האמורא הדומיננטי בארץ ישראל במאה השלישית ,הרחב.
•היהדות והנצרות:
א .מה קורה במאה הרביעית בקיסרות הרומית וכיצד זה משפיע על היהודים בא"י.
ב .הלל השני ( 353לספירה) עורך לוח שנה לשנים רבות ,מדוע.
ג .בשנת 429לספירה בוטלה הנשיאות ,כיצד זה קרה ומה היו ההשפעות.
ההלכה
* פתיחה
* הלכות שנלמדות
בדרשה.
המידות שהתורה נדרשת בהן.
ספרות מדרשי
ההלכה.
* הלכות שנמסרו מדור
לדור.
* תקנות וגזרות של
לסיכום
הנושא
לחץ
פתיחה
המילה הלכה נגזרת מהשרש ה.ל.ך אולי משום שהיא מדריכה כיצד יש ללכת
בדרכי החיים .במשמעותה היא נרדפת למילים תורה ,מצוות ,חוק ומשפט.
המילים האלה מציינות עניינים שבתחום התנהגות החובה של האדם ,עניינים
המתנסחים ב"עשה" ו"לא תעשה" ,או ב"מותר" ו"אסור" .כל המדרשים האל
הם מדרשי הלכה.
המילה אגדה מקורה בשורש ה.ג.ד ועניינה להגיד ,לספר .לכן ,המדרשים
העוסקים בצד הסיפורי של התורה נקראים מדרשי אגדה .למדרשי האגדה
יש משמעות מוסרית מחנכת ,אך אין הם באים כדי לחייב אלא פונה אל ליבו
של האדם ואל רגשותיו.
על היחס שבין ההלכה והאגדה כתב ביאליק
ההלכה והאגדה
(ח.נ ביאליק)
'להלכה פנים זועפות ,לאגדה פנים שוחקות.
זו קפדנית ,מחמרת ,קשה כברזל – מידת הדין;
וזו ותרנית ,מקלה ,רכה משמן – מידת הרחמים.
..זו – קליפה ,גוף ,מעשה; וזו – תוך ,נשמה כוונה.
כאן – אדיקות מאובנת ,חובה שעבוד.
וכאן התחדשות תמידית ,חירות ,רשות.
ההלכה והאגדה אינן באמת אלא שתיים שהן אחת ,שתי פנים של ברייה אחת
היחס שבין זו לזו כיחס שבין המילה למחשבה ולהרגשה ,או כיחס שבין המע
והצורה המוחשית ובין המילה.
ההלכה היא גיבושה ,תמציתה האחרון והמוכרחת של האגדה; האגדה היא ה
של ההלכה.
..החלום רץ ונמשך אל הפתרון ,הרצון אל המעשה ,המחשבה אל המילה,
הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה'.
ספרות מדרשי ההלכה
כמאה שנה לאחר תקופתו של הלל ,בימיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא הגיע המדרש לשיא פריחתו.
ר' ישמעאל הרחיב את 7המידות של הלל ,שכלל אותן והעמידן על 13מידות.
לשיטתו' :דברה תורה כלשון בני אדם' ויש להבינה לפי כלל לשון ,סגנון והמידות ההגיוניות.
לעומתו ,רבי עקיבא פיתח שיטת לימוד ומדרש שונה :לשיטתו ,התורה מדייקת בלשונה באופן מוחלט
ואין בה מילים או ביטויים שיש להם תפקיד סגנוני בלבד .לכל אות ,ולכל קוצה של אות ישנה משמעות
מיוחדת וקל וחומר שלכל מילה ,אלא שלעיתים המשמעות נסתרת ויש לגלותה.
ולכן ,על ר' עקיבא נאמר שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה וכל 'ווין' ,ואף את מילות הקישור :את ,גם. ..
ר' עקיבא ור' ישמעאל העמידו תלמידים רבים ,דרשו את הפסוקים בתורה ונוצרו שתי אסכולות
וקבצים מקבילים של ספרות מדרשי ההלכה ,ואלו הם:
ספר שמות :מכילתא דרבי
ישמעאל
ספר ויקרא :לא נמצא.
ספר במדבר :ספרי במדבר.
ספר דברים :ספרי דברים (עד פרשת
ראה)
ספר שמות :מכילתא דרבי שמעון בר
יוחאי
ספר ויקרא :ספרא לויקרא (תורת
כהנים)
ספר במדבר :ספרי זוטא.
ספר דברים :ספרי דברים (מפרשת ראה)
• "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ,איש בחטאו יומתו" (דברים כד )16
על פסוק זה אומר המדרש' :לא יומתו אבות על בנים – וכי מה בא הכתוב ללמד? שלא יומת
אבות על ידי בנים [בגלל חטאי הבנים] ןלא בנים על ידי אבות .והלא כבר נאמר "איש בחטאו
יומתו" .אלא שלא יומתו אבות בעדותם של בנים ולא בנים בעדותם של אבות' (ספרי דברים
א .הסבר את הפסוק מספר דברים פעם על פי הפשט ופעם על פי דברי המדרש.
ב .בעל המדרש מנמק מדוע לא בחר בפירוש הפסוק כפשוטו .הסבר את נימוקו.
• הסבר את המידות הבאות :קל וחומר ,גזרה שווה ,פרט וכלל.
• הפסוקים בספר שמות כב 9-10מנוסחים כ"פרט וכלל"" :כי יתן איש אל רעהו חמור או שור
שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה [עד] שבעת ה' תהיה בין שניהם"..
א .מה הם הפרטים ומה הוא הכלל בפסוק?
ב .מהי המסקנה ההלכתית הנובעת מהשימוש במידה פרט וכלל בפסוק זה?
• לפניך שלשה סוגי הלכה בתורה שבעל-פה )1 :הלכה למשה מסיני )2 .גזרות )3 .תקנות
באר והדגם כל אחד מסוגי הלכה אלה.
• לפניך שלשה מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון ,וענה על השאלה שאחריהם:
')1השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל ש
' )2כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים .כתיב הכא" :השמר לך פן יהיה
עם לבבך בליעל" וכתיב התם" :יצאו אנשים בני בליעל" .מה להלן עבודת כוכבים ,אף כא
עבודת כוכבים'.
' )3אף השמלה היתה בכלל כל אלו ,ולמה יצאת ..לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימ
ויש לה תובעים ,אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז'.
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו החכמים במקורות אלה?
• ר' עקיבא ור' ישמעאל פיתחו שתי אסכולות מדרש שונות:
הצג את ההבדלים בשיטות מדרש אלו.
המשנה והתוספתא
•
•
•
•
•
•
•
•
כיצד נוצרה המשנה; מיבנה עד
רבי.
מבנה ותוכן של המשנה
אופייה של המשנה
ההבדל בין המשנה למדרשי
ההלכה.
המשניות החיצוניות (הברייתות)
מה היא התוספתא
ההבדל בין התוספתא למשנה
לסיכום הספרות התנאית
מה היא המשנה?
המשנה היא המקור הגדול והחשוב ביותר להלכות.
המשנה כתובה בשפה העברית ,ורבי יהודה הנשיא ערך
אותה בארץ ישראל סביב שנת 220לספירה.
השם משנה מקורו בשורש ש.נ.ה (בארמית :ת.נ.א)
[חכמי המשנה נקראו תנאים = שונים]
ומשמעותו :לחזור פעם שנייה וללמוד עוד ועוד.
ניתן להניח שקובץ ההלכות נקרא משנה כיוון שבמסורת
הלימוד של החכמים נודעה חשיבות רבה לחזרה ולשינון
החומר פעמים רבות ,למען הזכרון.
אף אמרו חכמים' :אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים,
לשונה
פרקו מאה ואחד' (חגיגה ט ע"ב)
מדוע נוצרה המשנה?
התהליך של קביעת הלכות שאינן תלויות במקרא התחיל בזמן קדום
והלך והתרחב בימי בית שני.
והסיבות לכתיבת המשנה:
.1ההלכות התרבו ומכיוון שאינן מוזכרות במקרא היה קשה לזכור
את כולן.
.2ההלכות נקבעו בבתי מדרש שונים והיה חשש שבגלל מחלוקת
בענייני
הלכה יהיה פילוג בעם' .משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם-רבו
מחלוקות
בישראל ,ונעשית תורה כשתי תורות' (עירובין ו ע"ב)
בגלל קשיים אלו עלה הצורך לאסוף את החומר ,לערוך בצורה
מסודרת
ולקבוע הלכה במקום שישנה מחלוקת.
צורך זה גבר מאוד לאחר חורבן בית המקדש ,כאשר בעקבות
כיצד נוצרה המשנה
לפנינו עדות לפעילות העריכה של החכמים בדור יבנה:
'משנתכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו :עתידה שעה שיהא
אדם מבקש
דבר מדבר תורה ואינו מוצא ,מדברי סופרים – ואינו מוצא ..
שלא יהיה
דבר מדברי תורה דומה לחברו .אמרו – נתחיל מהלל ושמאי'.
(תוספתא עדויות א,
א)
וכך פעלו החכמים:
א .איסוף כל החומר המוכר וידוע לזקנים ולחכמים.
ב .איסוף כל המחלוקות ,החל משמאי והלל עד לחכמי תקופתם.
עדויות אלה בענייני הלכה נערכו בקובץ שנקרא עדויות והוא היה
תפקידו של ר' עקיבא בעריכת
המשנה
בימיהם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל פעלו בתי מדרש רבים שעסקו
בדברי תורה ,הלכה ואגדה וכתוצאה מכך גדל מספר המקורות
המדרשיים וההלכתיים.
רבי עקיבא התחיל לארגן את החומר ,למיין ולערוך אותו במקביל לפעילות
האיסוף שעדיין נמשכה.
וכך נאמר על פעולתו של רבי עקיבא ' :ר' עקיבא אוצר בלום .למה רבי
עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו (סלו) ויצא לחוץ .מצא חיטים – מניח בה,
מצא שעורים – מניח בה ,כוסמין – מניח בה ,פולין – מניח בה ,עדשים –
מניח בה.כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמן ,שעורים בפני עצמן,
כוסמין בפני עצמן ,פולין בפני עצמן ,עדשים בפני עצמן.
כך עשה רבי עקיבא ,ועשה כל התורה טבעות טבעות ' (אבות דרבי נתן פרק יח)
ולפי פירוש רש"י' :ר' עקיבא עשה כל התורה מטבעות מטבעות ,סידר מדרש ספרי וספרא
לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו ,הלכות לעצמן ואגדות לעצמן'( .גיטין סז ע"א)
ובתלמוד הירושלמי (שקלים ה,א) נאמר על רבי עקיבא :שהתקין מדרשות ,הלכות ואגדות'
רבי יהודה הנשיא ממשיכו של ר'
עקיבא
יש להניח שרבי עקיבא תרם תרומה נכבדה לאיסוף כל החומר של
התורה
שבעל-פה ולמיונו .הוא החל להפריד בין סוגי הספרות השונים,
קיבץ
וערך כל סוג ספרותי לעצמו ,וכך גם לימד את תלמידיו.
מדרשים לחוד ,הלכות מופשטות לחוד ,ואגדות לחוד.
כל זאת עשה רבי עקיבא תוך כדי לימוד והוראת כל החומר בעל
פה ולא
מן הכתב .תלמידיו של רבי עקיבא המשיכו בדרכו.
הם ערכו את התורה שבעל-פה והוסיפו קובצי הלכות מבתי
מדרשות
אחרים ,כאשר כל אחד מהם התמסר ,כנראה ,לסוג ספרותי אחר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה לשם כבוד 'רבי') שהיה תלמידם של תלמידי
רבי עקיבא סיים את מלאכת העריכה של קובץ ההלכות
מתי כתבו את המשנה?
עד ימיו של רבי ,נלמדו קובצי
ההלכות בע"פ.
הרמב"ם וחוקרים אחרים
סוברים שבימיו של רבי חל
המפנה ורבי כתב את
המשנה.
רש"י ,לעומת זאת ,סבור
שהמשנה לא נכתבה בימי
רבי ,והמשיכו ללמד אותה
בעל פה עוד
תקופה ממושכת ,בגלל האיסור
להעלות את התורה שבעל
פה
על הכתב.
המבנה והתוכן של המשנה
המשנה מחולקת לששה ספרים על פי ששה נושאים מרכזיים .כל ספר נקרא סדר
[ששת הסדרים בר"ת :זמננק"ט]
ששת הסדרים נקראים בראשי תיבות ש"ס.
הסדר
זרעים
התוכן
עבודת האדמה ,והמצוות התלויות בארץ
(ארץ ישראל)
מועד
דיני הימים המיוחדים בשנה ,שבת ומועדים
נשים
דיני המשפחה – נישואין גרושין
נזיקין
סדרי בית המשפט ,החוק הפלילי והאזרחי
קדשים
דיני עבודת המקדש ,דיני שחיטה וקרבנות
טהרות
דיני טהרת הגוף והבית
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
זבחים
כלים
מנחות
אהלות
חולין
נגעים
פרה
טהרות
ברכות
שבת
יבמות
פאה
ערובין
כתובות
דמאי
פסחים
נדרים
בבא
קמא
בבא
מציעא
בבא
בתרא
כלאים
שקלים
נזיר
סנהדרין
בכורות
שביעית
יומא
סוטה
מכות
ערכין
תרומות
סוכה
ביצה
ראש
השנה
מעשרות
תענית
מעשר שני
מגילה
חלה
מועד קטן
ערלה
חגיגה
בכורים
גיטין
שבועות
תמורה
מקואות
קדושין
עדויות
כריתות
נדה
עבודה
זרה
מעילה
זבים
אבות
תמיד
טבול יום
מדות
ידים
קינים
עקצין
הוריות
מכשירין
הסבר למבנה ותוכן
כל סדר מחולק למסכתות על פי נושאי המשנה [ יוצאת דופן :מסכת ברכות בסדר זרעים ].
שמות המסכתות נקבעו על פי תוכנן .בסדר מועד ,למשל ,יש מסכתות
הנקראות "שבת"" ,ראש השנה"" ,סוכה" ,ו"פסחים".
כל מסכת מחולקת לפרקים .החלוקה לפרקים אינה עניינית .היא נעשתה,
כנראה ,ליצור יחידת לימוד באורך מתאים.
שם הפרק נקבע על פי המילים הראשונות הפותחות את הפרק.
בכל פרק יש כמה משניות .המלה משנה בהקשר זה היא ההלכה הבודדת
או קבוצת הלכות שיש ביניהן קשר כלשהו.
כיצד נפנה חבר למקור במשנה מסויימת?
'ראה :מסכת סוכה ,פרק א [פ"א] משנה ג [מ"ג]'
דף לדוגמא
(מהדורה קלאסית)
משנה ,מסכת תענית פרק א
משניות ב – ד.
המשנה נדפסה לראשונה
בנאפולי שבאיטליה
ב – 1492עם פירוש
הרמב"ם.
בשנת 1617הדפיס
הרב יום טוב ליפמאן הלר
בפראג ,נוסח מוגה ומתוקן
של המשנה עם פירוש
ר' עובדיה מברטנורא ועם
פירושו הנקרא "תוספות
יום טוב".
ישנן מהדורות נוספות:
חנוך אלבק הוציא
מהדורה מדעית למשנה.
פנחס קהתי הוציא
מהדורה עממית עם
פירוש תרגום והפניות
לדיון התלמודי.
אופייה של המשנה
המשנה היא ספר הלכות ,אך אין היא ספר חוק במובן המקובל בימינו.
לצד החוקים היבשים ישנן תוספות; הצגת הטעם לדין או הרקע למחלוקת,
סיפור המעשה שהביא לידי קביעת החוק ,וכן דברי מוסר ועצות כיצד ללכת
בדרך הנכונה.
המשנה אינה מציגה דעה אחת חד-משמעית אלא משמיעה דעות שונות לגבי
אותה הלכה .ולמרות שאינה מכריעה הלכתית ישנם רמזים ללומדים כיצד
לפסוק הלכה.
לדוגמא :כאשר רבי מביא שתי דעות מנוגדות במשנה הוא יציג את הדעה שבה
הוא תומך בצורה סתמית וללא שם אומרה ואילו את הדעה האחרת יציג בשם
החכם שאמרה .וההלכה; כמו הדעה הסתמית.
ולעיתים את הדעה הסתמית יציג בשם כללי "חכמים" ושוב נפסוק כמו חכמים
שהם הרוב ולפי הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים".
דעות מנוגדות במשנה
נשאלת השאלה :מדוע הביא רבי יהודה הנשיא שתי דעות או יותר ,אם
העדיף אחת מהן או שכבר קבע הלכה על פי אחת מהן?
על שאלה זו אפשר למצוא תשובה בספרו של השופט מנחם אלון,המשפט
העברי' :כי עם כל רצונו לקבוע הלכה מוכרעת ופסוקה היה רבי חייב לשמור
על ציון מקורותיה של ההלכה ,על אופן מסירתה על ידי חכמי ההלכה,
בשמותיהם ,בדעותיהם ,בסגנונם ובלשונם – כדי להצביע על רציפותה
ועל שלשלת הקבלה שבה ...עריכה מיוחדת זו של המשנה ,על ריבוי הדעות
שבה מעוגנת במהות הפלוראליסטית (רבת הפנים) המיוחדת של ההלכה.
כשם שההלכה זקוקה להכרעה ולאחדות בחיי המעשה ,כך חיוני היה לה
ריבוי הדעות ואפשרויות הגישה השונות בעולם העיון והדיון ...
תפיסת עולם כפולה זו – אחדות במעשה וריבוי בדעות – לא זו בלבד שאין
בה משום סתירה ,אלא אף יש בה כדי להביא לשלמות מיוחדת; מתוך ריבוי
הדעות בעת העיון ההלכתי נוצרת ההכרעה הנכונה והאחידה לפתרונה של
כל בעיה ממשית '..
המשנה צורת הניסוח
המשנה ,בדרך כלל ,אינה מביאה את החוקים בצורת הכללה
מופשטת,
כנוסחה המתאימה לכל המקרים ,אלא בצורת דינים האמורים לגבי
מקרים מסוימים.
שיטה זו מצויה גם בתורה אשר בה הדינים מנוסחים בתורה של אם
(יקרה
לך כך וכך) אז (הדין כך וכך) .לדוגמא" :אם במחתרת ימצא הגנב והכה
ומת
(אז) אין לו דמים" (שמות כא .)2
אמנם יש בתורה גם דינים המנוסחים בצורה מופשטת ,כמו :לא
תרצח,
לא תגנב ,אך דינים אלה מובאים גם במקום אחר כתיאור מקרה.
ובלשונו של השופט מנחם אלון:
' ההלכה הלכה והתפתחה עם החיים ומתוך עובדותיהם ,וכך
ההבדל בין המשנה למדרשי ההלכה
• אין קשר לפסוקים
בתורה.
• נקודת המוצא הוא
הפסוק בתורה.
• ערוכה לפי נושאים
מרכזיים ותתי
נושאים.
• אין עריכה
מסודרת .הסדר
נובע על פי ספרי
התורה ועל פי סדר
הפרשיות.
המשניות
החיצוניות (הברייתות)
כאשר גמר רבי את מלאכת העריכה ,התקבלה משנתו
כספר הלכה מחייב.
ספר זה נקרא המשנה או משנתינו (מתניתין –
בארמית) ,להבדיל בין משנתנו לשאר קובצי המשניות
שלא נכנסו למשנתו של רבי .הקבצים האחרים נקראו
משניות חיצוניות (חיצוניות למשנה) ,ובארמית ברייתות
(ברא בארמית = חוץ)
המשנה החיצונית הבודדת ,נקראת ברייתא .הברייתות
נערכו אף הן בקבצים אלא שמרביתן אבדו ,וידוע עליהם
רק מאותן ברייתות אשר נשמרו בתלמודים (הבבלי
והירושלמי).
התוספתא
השם תוספתא – התוספת – משמעו התוספת למשנתו של רבי.
בעריכת התוספתא החל רבי נחמיה מתלמידיו של רבי עקיבא אך עריכתה
הסופית נעשתה כנראה כדור לאחר עריכת המשנה על ידי רבי חייא ורב
אושעיא ,תלמידיו של רבי.
התוספתא ערוכה במתכונת זהה למשנה :סדרים – מסכתות – פרקים – הלכה
(בשונה למשנה שהיחידה הקטנה נקראת משנה בתוספתא היא נקראת הלכה)
מה ההבדל בין המשנה לתוספתא?
המשנה כתובה בצמצום ובתמציתיות מרובה ,ואילו התוספתא מרחיבה
ומוסיפה פרטים והסברים שרבי נמנע מלהכניס למשנתו.
משום כך ,משמשת התוספתא מעין ספר עזר למשנה ,והיא מסייעת בהבנתה
ההשוואה בין ההלכות במשנה להלכות המקבילות בתוספתא עוזרת:
.1לפרש את המשנה .2 .להבין את הטעם להלכה .3 .להוסיף פרטים להלכה במשנה.
.4להתוודע אל דעה החולקת על הדעה שבמשנה .5 .לדעת את שמות התנאים שאינם מצויינים במש
ומצויינים בתוספתא .6 .למצוא הלכות נוספות שאינן מצויות במשנה.
משנה
ותוספתא-השוואה
משנה בבא קמא פ"ג מ"ז תוספתא בבא קמא פ"ב
שניים שהיו מהלכין
הי"ב
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים.
תוספת נימוק
שניים שהיו מהלכין
ברשות הרבים,
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים,
תוספת פרטים
ושניהם מהלכין
ושניהם ממששין,
והזיקו זה את זה שניהם פטורים
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.
תוספת מחלוקת
איסי הבבלי אומר:
הרץ חייב מפני ששינה.
ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת
עם
חשכה ,שהוא פטור.
לסיכום הספרות התנאית
עם חתימת המשנה והתוספתא תמה תקופה בתולדות התורה שבעל-פה.
תקופה שהחלה בימי הלל ושמאי כ – 70שנה לפני החורבן ונמשכה כ –
200שנה .בתקופה זו נאסף ונערך רוב החומר שהיווה את הבסיס להלכה
של עם ישראל .חומר זה כלל את ספרות מדרשי ההלכה ,המשנה והתוספתא
החכמים שחיו ופעלו בתקופה זו נקראו תנאים והספרות נקראת על שם
יוצריה הספרות התנאית .את מלאכת העריכה התחילו חכמי יבנה ,המשיכו
רבי עקיבא ותלמידיו וסיימו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
בתלמוד( ,סנהדרין פז ע"א) מייחס ר' יוחנן כל סוג מסוגי הספרות התנאית
לחכם אחר' :אמר ר' יוחנן :סתם מתניתין ר' מאיר ,סתם תוספתא ר' נחמיה,
סתם ספרא ר' יהודה ,סתם ספרי רבי שמעון ,וכולהו (וכולם) אליבא דר' עקיבא'
כלומר ,כל אחד מתלמידיו של ר' עקיבא התמסר לסוג מסויים של ספרות
וכולם פעלו והמשיכו את שיטתו.
• פרט את שמות ששת הסדרים של המשנה.
• ציין לאיזה סדר שייכות המסכתות הבאות :סנהדרין ,גיטין ,שבת ,מעשר-שני,
בבא מציעא.
• לפניך רשימה של ספרות תנאית ואמוראית ,ציין מי מהם חובר בתקופה התנאית:
תלמוד בבלי ,משנה ,מכילתא ,תלמוד ירושלמי ,תוספתא ,בראשית רבה.
• ציין שני הבדלים בין המשנה למדרשי ההלכה.
• מי ערך את המשנה ומתי?,
מתי כתבו את המשנה? (לפי רש"י ,הרמב"ם)
• מה היא הסיבה שבמשנה ישנן דעות מנוגדות ,והאם ישנם רמזים כיצד לפסוק
הלכה?
• כתוב שלש סיבות המצדיקות עיון בתוספתא בזמן לימוד המשנה.
• מה היא ברייתא ומה הוא מקור השם.
התלמוד הבבלי
*מה הוא תלמוד?
*מהותו של התלמוד הבבלי
*התפתחותו של התלמוד הבבלי
*עריכתו והסבוראים
*פרשנות לתלמוד
*למבנה והסבר הדף התלמודי
מה הוא התלמוד?
לאחר חתימת המשנה החל תהליך דומה לתהליך שהתרחש לגבי
התורה,
לאחר חתימתה; היה צריך להתאים את חוקי המשנה למציאות
המשתנה,
היה צריך לפרש ולבאר את הכתוב במשנה ,והדבר נעשה על ידי
פירושים,
על ידי צמצומים והרחבות.
תהליך זה בוצע על ידי חכמים שנקראו אמוראים (אמורא
מהשורש א.מ.ר
ובארמית פירושו :מפרש ומתרגם).
פעילותם של האמוראים נמשכה כשישה דורות ,בבבל ובארץ
ישראל.
דיוני האמוראים סביב משנתו של רבי ,נאספו בשני תלמודים –
מהותו של התלמוד הבבלי
בין תלמידיו של רבי היו גם האמוראים רב ושמואל.
שני חכמים אלה באו מבבל לארץ ישראל על מנת ללמוד בבית מדרשו
של רבי ולעסוק במלאכת המשנה.
[שמו המלא של רב היה אבא אריכא על שם גובהו המופלג ,אך הוא נקרא בכינוי הכבוד רב
כפי שרבי יהודה הנשיא נקרא בשם רבי]
כאשר נשלמה מלאכת עריכת המשנה חזרו רב ושמואל לבבל ופתחו שם
שתי ישיבות :רב פתח את הישיבה ב"סורא" ושמואל פתח ב"נהרדעא".
הם החלו ללמד את המשנה ותוך כדי כך לפרשה.
מטרתם העיקרית של הדיונים בישיבות היתה לברר ולנמק את ההלכות במשנ
כדי שידעו כיצד לקיים את אורח חייהם.
הם היו מבררים סתירות במשנה ,סתירות בין משנה לברייתא ,מתרצים
ומיישבים את הסתירות תוך בדיקה מדוקדקת של דברי התנאים ,או
בדרכי ההיגיון והסברא.
האמוראים מפתחים שיטות פסיקה
האמוראים התייחסו לדברי המשנה כפי שהתנאים התייחסו לדבר התורה.
כלומר ,ההלכה במשנה היא מחייבת ואין לחלוק עליה ,אלא לפרשה בלבד.
הם התגברו על הקשיים בהבנת המשנה כפי שהתנאים התגברו על קשיים
בהבנת התורה ,ואף השתמשו לשם כך בכללים ובמידות שהתורה נדרשת בה
משימתם של האמוראים לא היתה קלה; המשנה כתובה בתמציתיות רבה
ולעיתים אף היו בה שיבושים ,בגלל שמספר רב של שנים המסורת עברה
מדור לדור בעל-פה .נוסף על כך ,במקרים רבים רבי מביא מספר דעות
ולא פסק כפי מי ההלכה (כפי שראינו למעלה).
ולכן ,קבעו האמוראים כללי פסיקה:
א) הלכה כסתם (אנונימית) משנה .ב) ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון.
ג) ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה .ד) הלכה כר' מאיר בגזרותיו.
ובמקרים שבהם לא היתה הלכה ,או שההלכות הקיימות לא הספיקו קבעו
האמוראים הלכות בצורה עצמאית .וכך תוך כדי לימוד פותחה והורחבה
ההלכה ונוצרו הלכות חדשות.
התפתחותו של התלמוד הבבלי
בבבל נעשה הלימוד והדיון במשנה בשני בתי מדרש באופן מקביל
ב"סורא" וב"נהרדעא"( ,לאחר מות שמואל עברה הישיבה מנהרדעא
לפומבדיתא).
תלמידים למדו בשתי הישיבות והעבירו את תלמודם מישיבה לישיבה,
מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל.
בארץ ישראל היו שני אמוראים גדולים; ר' יוחנן וריש לקיש ,וחכמים
מבבל עלו לארץ ישראל ללמוד מפיהם ולהיפך.
בדרך זו עברה התורה בין המרכזים היהודיים הגדולים (בבל וארץ
ישראל)
ולכן ניתן לראות בתלמוד הבבלי דעות ואמירות של אמוראים מארץ
ישראל ובתלמוד הירושלמי דעות ואמירות של אמוראי בבל.
מעברים אלה בין ארצות ובין ישיבות ,בין תלמידים לתלמידים הוסיפו
דעות ,נוסחים ואף שיבושים וטעויות.
התלמוד – שכבות היסטוריות
לעיתים הדיון לא הסתיים בין האמוראים והוא התחדש במקום אחר או
בדור אחר של אמוראים ,וכך הגיעו אלינו קטעי דיונים של אותה סוגיה
כשהם בנויים שכבות שכבות או סוגיה רב-שכבתית ,אבל כולם במקשה
אחת .לעיתים ,רק בעין מנוסה או בעזרת כלים מדעיים אפשר להבחין
בין הדורות ההיסטוריים והרבדים ההלכתיים.
בעניין זה כתב השופט מנחם אלון' :חז"ל ראו בכלל ההלכה המשך אחד
ורצוף של תורת חיים ואין עניינם קביעת תחומים היסטוריים של שלבי
ההלכה השונים .מעייניהם היו בהסדרם של חיי שעה וחיי עולם ,ותפקידם
היה להשתזר ולהשתלב כחוליה נוספת בחוליותיה הרבות של שרשרת
ההלכה ,הקשורות זו בזו ,ולא לחלקה ולפרקה לזמניה ולדורותיה'.
רב אשי ורבינא סוף הוראה
במשך כשישה דורות למדו האמוראים את המשנה וחזרו ודנו בה.
העמיקו ,פירשו והבהירו את כל הדברים שנראו להם סתומים ובלתי ברורים
במאה החמישית קמו רב אשי (ראש ישיבת סורא) ותלמידו רבינא ואספו
את כל הסוגיות התלמודיות מבתי המדרש השונים וערכו וסידרו אותן על
פי הסדר של המשנה.
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציאה נאמר' :רב אשי ורבינא סוף הוראה'.
ומפרש רש"י' :סוף כל האמוראים .עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר,
ורב אשי ורבינא סידרו שמועות (אמירות) האמוראים לפניהם,
הקושיות והתירוצים שעליהם[ .שעד אז] לא קבעום בגמרא על סדר
המסכתות והמשנה שסידר רבי ,ובאו רב אשי ורבינא וקבעום'.
עריכתו והסבוראים
התלמוד הבבלי מסודר על פי סדר הש"ס (ששה סדרים) ,לפי המסכתות,
הפרקים והמשניות שבמשנה .יש סדרים במשנה שאין עליהם תלמוד בבלי
כלל .למשל ,לסדר זרעים (פרט למסכת ברכות) שהחומר הכלול בו עניינו
הלכות הקשורות לארץ ישראל ,ועוד כמה מסכתות מהסדרים קדשים
וטהרות שעניינן נושאים הקשורים לבית המקדש .והסיבה :לאנשי הגולה
לא היה עניין מעשי בנושאים אלה ולכן ,הוא לא נלמד בישיבות הבבליות.
בסך הכל; מתוך 63מסכתות במשנה יש 38מסכתות בתלמוד הבבלי.
לאחר עריכתו ,עבר התלמוד תיקונים והשלמות על ידי הסבוראים (החכמים
שחיו בדור שלאחר האמוראים) .אך התוספות של הסבוראים נרשמו בצורה
אנונימית ורק מחקר מעמיק מאפשר לקבוע את חלקם בסוגיות.
התלמוד הבבלי כתוב ברובו ארמית-בבלית וחלקו ובעיקר המקורות התנאיים;
המשנה והברייתות שנכתבו בארץ ישראל – כתוב בעברית.
כתב יד תימני
(תלמוד בבלי ,סנהדרין צז ע"ב)
עד להופעת הדפוס והדפסתו של התלמוד כך נראה קטע מדף בתלמוד הבבלי
אשר הועתק והועבר מדור לדור.
נסו לפענח את המילים . ...
עיקר הדף תלמודי
פירושו של רש"י
הפירוש הגדול והמקיף.
בזכות פירוש זה ניתן
להבין את התלמוד.
כתוב בקצרה וברור
ולעיתים מביא תרגום
למילים ומושגים
שאינם ברורים.
תמיד יהיה בחלקו הפנימי
של הדף התלמודי.
מתני'
(מתניתי
ן)
המשנה של
רבי
גמ' (גמרא)
דיון תלמודי ארוך
שאלות ותשובות
ביאור ופרשנות
פירוש של
בעלי התוספות
כתבו תלמידיו של רש"י
חתניו,נכדיו וניניו.
מקשים על דברי הגמרא
ומתרצים וכן שואלים
על רש"י.
תמיד יהיה בחלקו החיצוני
של הדף התלמודי.
הפנייה לפירוש רש"י או תוספות נעשה בצורה זו :עיין ברש"י/תוספות ד"ה [=דיבור המתחיל
ד"ה [דיבור המתחיל] הוא הציטוט מהתלמוד המופיע ברש"י ותוספות ,ולאחר הציטוט מובאים דב
רש"י או תוס'.
ברש"י :מאימתי קורין את שמע בערבית · לקמן מפרש לה( :שים לב · :בסוף ציטוט ו : -בסוף פירוש.
בתוספות (תוס') המילה הראשונה כתובה באותיות דפוס גדולות .מאימתי קורין . ..
דף תלמוד מהדורת וילנא :לו ע"ב –לז ע"א
חשוב לזכור:
•לו ( )36ע"ב כתוב
במספר (.)72
•לז ע"א כתוב לז.
•רש"י בחלק הפנימי
של
הדף.
•תוספות בחלק
החיצוני.
לסיכום –
(מדברי השופט אלון)
'התלמוד הבבלי כולל (מלבד חלק של דברי אגדה ,מוסר והגות) חומר
משפטי רב ומגוון מבחינת צורתו הספרותית; פירושים וביאורים למשנה
ולהלכה של התנאים ,מימרות (אמירות) שהן חידושים של האמוראים,
תקנות ,מנהגים ,מעשים ,שאלות ותשובות ,כללי פסיקה ,כללי פרשנות
ועקרונות הלכתיים משפטיים ...
נשמר לנו בתלמוד חלק גדול ממשנתם והלכותיהם של התקופות הקודמות
ברייתות ,מאמרים ,תקנות ומעשים שנמסרו על ידי האמוראים ..
ההלכה שבתלמוד היא התגבשותה של התורה שבעל פה ,והיא היתה
ליחידה אחת ואחידה עם התורה שבכתב'.
לדף התלמודי
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
וילנא
מסורת הש"ס
הפנייה למקבילות
בתלמוד
שם הפרק
מס' הפרק
שם
המסכת
מס'
הדף
עין משפט נר מצווה
הפנייה לפוסקים
תורה אור
הפנייה למקרא
רש"י
גליון הש"ס
ר' עקיבא איגר
פירוש
התוספות
מתני' -המשנה
גמ' הדיון התלמודי
תקופת הגאונים
רבינו חננאל
לשטיינזלץ
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
מסורת
הש"ס
תורה אור גליון
הש"ס
ר' יהושע
בועז
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
(איטליה מאה )16
מצביע על
סוגיות
מקבילות
בתלמוד
שבהם
מופיע אותו
עניין.
סימן* :
מציין היכן
מופיע
הפסוק
במקרא
המופיע
בטקסט
התלמודי.
אצל שטינזלץ
ישנן הפניות
לספרות נוספת!
סימן:
חידודים של
ר' עקיבא
איגר (מאה
)18-19על
הש"ס .לרוב
מרמז
לשאלות
קשות
ומאתגרות.
רבינו
חננאל
פירושו על
התלמוד של
רבינו חננאל,
מקירואן,
צפון
אפריקה (מאה
)11סוף
תקופת
הגאונים.
(וילנא)
כותרת
עין
הדף
משפט
ונר מצווה התלמודי
ר' יהושע
בועז
(איטליה מאה )16
בראש
העמוד
מופיע לפי
הסדר :שם
הפרק,
מספר
הפרק ,שם
המסכת
ומספר הדף.
מציין מראה
מקמות
לספרי
ההלכה:
למימוני=הרמב
"ם ולשולחן
ערוך.
[לכל דף שני
סימן :אות
(א,ב)
עמודים :כד
עמוד א(ע"א)
וכד עמוד ב
לשטיינזלץ
(ע"ב).
מבנה הדף התלמודי-מהדורת
שטינזלץ
הדף
במהדורת
וילנא
שם
הפרק
מספר
הפרק
המסכת
מסורת
הש"ס
רש"י
גרסאות
פירוש
ותרגום
שטיינזלץ
תוספות
אישים
ולשון
עיונים
העולם
והחיים
אורח
הלכה
לדף התלמודי
הסבר לדף התלמודי
(שטיינזלץ)
אורח
פירוש
שטיינזלץ הלכה
עיונים
ציטוט
פירושו של
הפסיקה
הרב עדין
ההלכתית
שטיינזלץ
בנושאים
המבאר כל
הנידונים
פרט
בתלמוד.
בתלמוד.
(רמב"ם,
תרגום
מילולי ותוכני שולחן ערוך
ואחרים)
של כל
הארמית.
בראש
גרסאות:
אישים:
מבחר
הבאת שינויי העמוד
שיטות
ביוגרפיות
מופיע לפי
נוסח
ופירושים של קצרות של
הסדר:
מפרשים
חשובים
אישים
מספר הדף
שונים.
מכתבי יד
המוזכרים
של התלמוד .במהדורת
בתלמוד.
העמקה,
וילנא ,שם
בירור
העולם
לשון:
הפרק,
מושגים
ביאור והבנה והחיים
מספר
וביאור דרכי
של
תמונות
מילים
הפרק ,שם
מחשבה.
חיים
בעלי
בשפות
המסכת
שונות.
חפצים,ותיאו ומספר
ר דרכי חיים
העמוד (ולא
ורקע
נהוג
היסטורי.
להשתמש בו)
[עדיין לא
הושלמה
המלאכה(.תשס
ב)]
אישים,
לשון
גרסאות ,כותרת
העולם ,הדף
התלמודי
והחיים
עיין בסיפור הקצר שלפניך:
בישיבה הגדולה שבעיר סורא שבגליל היה ויכוח בין רבי עקיבא לרב נחמן בעניין הבאת
ביכורים .הויכוח נסב על המשנה שבמסכת ביכורים (בסדר נזיקין) .החכמים לא הצליחו להג
להכרעה והחליטו לשלוח את השאלה ביד רב אשי לרבי יהודה הנשיא ,שעמד בראש הישיב
הגדולה בבבל – בעיר ציפורי.
רבי יהודה הכריע שיש לקבל את דעתו של רב נחמן.
•ציין ארבע העובדות השגויות בסיפור.
•לפניך שמות של ארבעה חכמים המופיעים בספרות התלמודית :רבי עקיבא ,רבי מאיר,
רב אשי ,ריש לקיש.
א .מי מחכמים אלה היה תנא ומי היה אמורא?
ב .מי מחכמים אלה ישב בארץ ישראל ומי ישב בבבל?
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הבבלי.
המשך
שאלות לדף
התלמודי
•השלם את הפרטים:
•דף ___ עמוד ___הוא ממסכת _______,
סדר _______ ושם הפרק הוא ________.
פירוש רש"י בצד ________ ,ופירוש
התוספות (התוס') בצד ________ .
אחפש מקבילות בתלמוד ב .________ -
אחפש הפנייה לספרות הפוסקים ב ._____ -
אחפש הפנייה לפסוק במקרא ב . _______ -
הדיון התלמודי מתחיל אחרי ה ,_______ -
והסימן שמתחיל דיון תלמודי הוא. ______ :
תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) "מברך" נמצא
ב ( . _________ -ציין בשורות)
רש"י ד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה"
נמצא ב ( . ________ -ציין בשורות)
התלמוד הירושלמי
* תלמודא דמערבא
*הירושלמי לעומת
הבבלי
*הירושלמי לא נערך!
*פרשנות לתלמוד
*מבנה הדף התלמודי
תלמודא דמערבא
במקביל לאמוראי בבל פירשו אמוראי ארץ ישראל את המשנה ,וכך נוצר
התלמוד הירושלמי .התלמוד נקרא ירושלמי אף על פי שלא נוצר ולא נערך
בירושלים אלא בטבריה ובקסריה( .לכבודה של ירושלים)
שמותיו הנוספים של התלמוד הירושלמי:
תלמוד דארץ ישראל
תלמודא דבני מערבא
החכם היושב בבבל (במזרח) ומדבר על חכמי
ארץ ישראל או על ארץ ישראל יאמר:
'במערבא אמרי'
הירושלמי לעומת הבבלי
התלמוד הבבלי
•
•
•
•
•
הרבה דברי אגדה
ארוך יחסית
שפתו :ארמית בבלית
נעשתה פעולת עריכה
מסודרת.
הופץ בכל קהילות ישראל
התלמוד הירושלמי
•
•
•
•
•
•
• קל להבנה
• 38מסכתות
•
מיעוט בדברי אגדה
שליש מהבבלי
שפתו :ארמית גלילית
לא נערך באופן מסודר
לא הופץ בגלל שהיה קשה
להבנה.
נשאר כחומר גלם -קשה
להבנה
39מסכתות
הירושלמי לא נערך!
הירושלמי עוסק בהרחבה בסדר "זרעים" העוסק במצוות התלויות בארץ
בשונה מהבבלי שלא היה לו עניין בנושא זה.
התלמוד הירושלמי לא נערך באופן מסודר כי בשנת 429לספירה
גזרו הרומאים על סופו של מוסד הנשיאות ובעקבות שלטון דיכוי,
אבדן מנהיגות לא היתה אפשרות להתמסר לעריכה מסודרת
וסופית של התלמוד הישראלי.
בשל חוסר עריכתו הוא נשאר כחומר גלם ,קשה מאוד להבנה ולכן
לא הופץ בין כל קהילות ישראל .בשונה מהבבלי שהופץ והפך להיות
מקור ההלכה החשוב לעם ישראל.
למעט ,סדר "זרעים" מהתלמוד הירושלמי שהיה מקור חשוב
להלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ.
הפירושים לתלמוד הירושלמי
במשך שנים רבות לא למדו כלל את הירושלמי ולכן לא עסקו כלל בפירושו
כפי שעשו בבבלי שהופץ והיה בכל קהילה וקהילה.
הרדב"ז (ר' דוד בן שלמה אבן זמרה) כתב את פירושו במאה ה – .16
פירוש לירושלמי הדומה לפירושו של רש"י לבבלי נכתב רק במאה ה – 18
על ידי החכם ר' משה מרגלית מליטא ופירושו מחולק לשני חלקים:
פירוש קצר לתלמוד הנקרא "פני משה".
פירוש מורחב לתלמוד הנקרא "מראה פנים".
פירוש נוסף לירושלמי אף הוא מן המאה ה – 18נכתב על ידי החכם ר'
דוד פרנקל ונקרא "קרבן העדה" אך אינו מקיף את כל הירושלמי.
בתקופתינו נכתבו ונכתבים מספר פירושים לקטעים מן הירושלמי אך,
עדיין הירושלמי מחכה לפירוש מקיף וכולל שיבהיר אותו ללומדים.
דף תלמודי מהדורת וילנא
לפנינו דף תלמודי מהמהדורה
הקלאסית – מהדורת וילנא.
הפניות למהדורה זו יהיו על פי
מסכת ,פרק והלכה.
(אין משמעות למספר הדף המופיע בראש הדף!)
במהדורה זו נפלו הרבה שיבושים
ואינה מקובלת בעולם המחקר .אבל,
חשוב להיעזר בה ובפירושיה על
הדף.
דף תלמודי מהדורת קראטאשין
עמוד א
ב
ג
ד
חשוב לדעת:
•במהדורה זו כל
הירושלמי בכרך
אחד.
•לכל דף יש ארבעה
עמודים.
•לפנינו :מסכת
סנהדרין כב ע"א,
ע"ב ,ע"ג ,ע"ד.
•מהדורה זו נכתבה
על בסיס כתב יד
וינציה ונחשבת
לטובה.
•הפניות למהדורה זו
יהיו לפי מסכת ,דף
ועמוד.
•ציין שני שמות נוספים לתלמוד הירושלמי.
•ציין לפחות שלשה הבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
•מדוע בתלמוד הבבלי אין מסכתות ממסכת זרעים (למעט מסכת ברכות) ואילו
בתלמוד הירושלמי ישנן כל המסכתות בסדר זרעים?
•מדוע התלמוד הירושלמי לא נערך וכיצד השפיעה אי-עריכתו על תפוצתו.
•ציין שמות של שני פירושים לתלמוד הירושלמי.
האגדה
• פתיחה
• אגדות מדרשיות
• אגדות חופשיות
• ספרות האגדה
פתיחה
במשך כאלף שנה הביעו החכמים באגדה את דעותיהם ,את חוויותיהם ואת
אמונתם ,ומסרו את מסריהם לדורם ולדורות הבאים אחריהם.
האגדה היא תוצר שאינו מתחום ההלכה .היא תוצר של אנשי רוח ,פילוסופ
ובעלי כושר אמנותי ובאמצעותה הם נתנו ביטוי למחשבותיהם ולכוח יצירתם
דרכי ההבעה והצורות הספרותיות היו שונות ומגוונות; ספורים קצרים,
מאמרים ,פתגמים ומשלים ועוד...
ראשיתן היו בדרשות שדרשו החכמים בעת ההתכנסות לקריאה בתורה,
כאשר בתחילה דרשו בעיקר את הצד ההלכתי של הפסוקים אך במשך הזמ
תפסה האגדה מקום נכבד בדרשותיהם ,והיתה אהובה במיוחד על הקהל.
את ספרות האגדה ניתן לסווג לשני סוגים עקריים:
)1אגדות מדרשיות)2 .אגדות חופשיות.
האגדות המדרשיות
האגדות המדרשיות נובעות מתוך פסוקי המקרא.
היות ותפיסתם של חז"ל היתה שהתורה היא יצירה מושלמת ורבת פנים,
הונחו שתי הנחות שהיוו בסיס לספרות המדרש כולה:
א .לא ייתכנו בתורה שגיאות .כל "שגיאה" היא בבחינת קושי שיש ליישבו.
ב .לכל מילה ואף לכל אות יש משמעות ,ולעיתים אף משמעויות רבות.
במדרשים חשפו חז"ל את המשמעויות הסמויות של הפסוקים ,של המילים
ואפילו של האותיות ,ועל ידי כך הם תירצו סתירות וקשיים ,הסבירו
מילים יוצאות דופן ועניינים תמוהים וגם הרחיבו את משמעותם של
הפסוקים במקרא.
הוסיפו פרטים לספורים ,שמו דברים בפי הגיבורים ,זיהו דמויות עלומות
עם דמויות ידועות ,ועוד...
חריגה מן הפשט
חז"ל הרגישו חופשיים בשיטתם.
הם חרגו ביודעין מן הפשט ונטלו לעצמם חופש להשתמש בכתובים כדי
להביע באמצעותם את רעיונותיהם ואת השקפותיהם בענייני מוסר או
בענייני חינוך.
לעיתים המסר החינוכי או הדיון בבעיה חברתית-ציבורית היה המגמה העיקרי
של הדרשה ,אך מאחר שחלק נכבד מהדרשות היה נאמר לקראת קריאת הת
בבית הכנסת או בבית המדרש" ,תלו" את הדברים בדברי הפרשה שקראו
באותו יום.
בדרך זו השיגו הדרשנים שתי מטרות:
א .קירבו את המקרא לקהל ועשו את גיבורי המקרא מובנים ומשמעותיים
לתקופתם.
ב .סיפורי המקרא וגיבוריו שימשו רקע ובסיס ללימוד עקרונות על-זמניים,
של חשיבה והתנהגות.
אגדה דרשנית – לקושי תחבירי
דוגמא א'
בספר במדבר מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ
ואשר
"הוציאו את דיבת הארץ רעה" (לכלכו) ,והתורה מספרת על
תגובת העם:
"ותשא כל העדה ,ויתנו את קולם ,ויבכו העם בלילה ההוא" (יד )1
ישנו קושי תחבירי בפסוק זה:
בקטע הראשון "ותשא כל העדה" חסר מושא – את מה נשאה
העדה?
בקטע השני "ויתנו את כולם" חסר הנושא – מי נתן את קולו?
הנושא
דקדוקית בין
אלההתאמה
קשיים ,אין
מיישבהנושא
העדה היא
בעל כל
ואם
שלשה
ובסיפורו
בעזרת סיפור,
האגדה
שלבים בלשון
הכתוב
יחיד ובין הנשוא והמושא הכתובים בלשון רבים!
האגדה
'כיוון שבאו המרגלים מתור הארץ ,עמדו ופיזרו עצמם בכל שבטי ישראל,
כל אחד ואחד בתוך שבטו ,ומתנפל לתוך כל זווית של ביתו ,והוא צווח ובוכה
כאדם שיש לו מת .ובניו ובנותיו באים אליו ואומרים לו :מה לך מרי?
ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם ,אומר להם:
אוי לי עליכם ,בניי ובנותיי וכלותיי! היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם!
היאך הם עתידים לשלוט בכם! מי יוכל לראות פני אחד מהם?
מיד הם כולם גועים בבכייה ,בניהם ובנותיהם וכלותיהם ,עד שהיו השכנות
שומעות את הדבר ,ואף הן בוכות ,עד שהיתה משמעת משפחה למשפחה,
עד שהיה כל השבט בוכה ...עד שנעשו שישים ריבוא חבורה אחת
וגעו ונתנו קול בכייתם למרום'
(ילקוט שמעוני ,פרשת שלח ,רמז יד)
הפתרון
בסיפור ,הוסיף הדרשן מושא לקטע הראשון :העדה היא קבוצת המרגלים,
והיא נשאה את עצמה "פיזרו עצמם בכל שבטי ישראל".
לקטע השני "ויתנו את קולם" הוא מוסיף נושא – בני משפחות המרגלים
הם שנתנו את קולם; וכדי להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים,
הוא מוסיף תיאור מפורט של התרחשות הדברים.
על פי המדרש יש להבין את הפסוק כך:
כל עדת המרגלים נשאה את עצמה ופיזרה את עצמה
ותשא כל העדה
בין כל שבטי ישראל.
בני משפחותיהם של המרגלים נשאו את קולם.
ויתנו את קולם
ויבכו העם כל שישים ריבוא בני ישראל בכו.
בסיפור המקראי מסופר על שני אירועים סמוכים :א .המרגלים חוזרים .ב .בהלה אחזה
בעם .התורה לא מפרשת את הקשר שבין שני האירועים.
הדרשן יוצר את הקשר בעזרת סיפור דרשני אשר פותר גם את הבעיות הלשוניות בפסוק.
הוא אף מביע לקח חברתי :נגד המרגלים ונגד כל אותם מנהיגים ונואמים למיניהם אשר
משתמשים בדרך זו להפיח תקוות שווא או לזרוע בהלת שווא.
אגדה דרשנית – לייתור בפסוק
דוגמא ב:
בספר שמואל ,פרק א מסופר על חנה ופנינה נשות אלקנה .לפי הספור פנינ
קינאה בחנה שזכתה באהבתו של אלקנה ,ולכן הכעיסה אותה מאוד.
ועל זה נאמר" :וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה( "..פרק א )6
ישנו ייתור בפסוק זה;הביטוי "גם כעס" נראה מיותר ,כי הפסוק שלם
ומובן גם בלעדיו.
ומה עשו חז"ל:
הם פרשו את המילה "גם" במובן של "עוד" ,וכתבו כך :מכעסת וחוזרת
ומכעסת .לפי פרוש זה ,המילה "וגם" אינה מיותרת אלא באה להוסיף כעס
על כעס.
כדי להמחיש את האירוע הוסיפו חכמים עוד פרטים לספור:
האגדה והפתרון
מה הייתה אומרת (פנינה) לה (לחנה)? 'לקחת לבנך הגדול סודר ולשני חלוק'?
אמר ר' נחמן בר אבא :היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה' :אין את עומדת
ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר'?!
ובשש שעות הייתה אומרת לה :חנה' ,אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו
מבית הספר'?!
רב תנחום בר אבא אמר :היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד
ואחד מבניו את חלקו .הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה
אומרת לאלקנה' :תן לזה בני חלקו ,ולזה בני חלקו – ולזה למה לא נתת
(ילקוט שמעוני ,שמואל א,א)
חלקו'; למה (עושה כך)? בעבור הרעימה'
הדרשן רוצה להוקיע התנהגות שלילית .פנינה פוגעת בחנה בנקודה הרגישה
ביותר –
בכאב של עקרותה .ה"דקירות" שלה הן קטנות אך מכאיבות ונמשכות ללא
הרף.
היא עושה זאת בדרך של לגלוג מתחסד המונע כל אפשרות להתגוננות,
אגדה דרשנית -לסתירה בפסוק
דוגמא ג':
בספר בראשית פרק א מסופר על בריאת המאורות.
בחלקו הראשון של הפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות
הגדולים" ובחלק השני נאמר" :את המאור הגדול לממשלת היום
ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (א)16,
לכאורה ,סתירה בין שני חלקי הפסוק :בחלק הראשון מדובר על "שני
המאורות הגדולים" ובחלק השני נאמר שיש מאור גדול ויש מאור קטן?!
הסתירה היא רק לכאורה ,משום שהביטוי "המאורות הגדולים" נאמר
בהשוואה בין השמש והירח לכוכבים ,ומבין הגדולים ישנו גדול וקטן.
אבל הדרשן "נתלה" בסתירה זו ומיישב אותה באמצעות אגדה הבאה
ללמד גם מסר חינוכי:
האגדה והפתרון
'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים...
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
לפי האגדה ,בתחילה ,אמנם היו שני מאורות גדולים ושווים ,אך הירח
התמעט (נעשה קטן) כעונש על יצר השלטון שלו.
והמסר שהדרשן רוצה ללמד:
'כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"ב)
אגדה דרשנית -לתמיהות בכתוב
דוגמא ד':
בספר במדבר ,פרק יא מסופר שמשה מתלונן לפני אלהים שאינו יכול לשאת
(להנהיג) את העם .ה' אומר לו שיאסוף שבעים איש מזקני ישראל והם
יעזרו לו בהנהגת העם .משה אוסף שבעים זקנים לאוהל מועד ,רוחו
נאצלת עליהם והם מתנבאים.
בהמשך מסופר על שני אנשים שאירע להם דבר יוצא דופן:
"וישארו שני אנשים במחנה ,שם האחד אלדד ושם השני מידד ,ותנח עליהם
הרוח ,והמה בכתובים ,ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא )26
ספור קצרצר זה על אלדד ומידד הוא סיפור מוזר ביותר :אין הוא תורם לרצף
ההתרחשויות ולא ברור מה התפקידו ,לא ברור מי הם אלדד ומידד וכן לא ברור
מה הם
אותם "כתובים" שהיו בהם .מדוע נשארו במחנה אם היו "בכתובים" ומדוע זכו
לרוח
נבואה אף על פי שנשארו במחנה?
האגדה והפתרון
'בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "אספה לי שבעים איש" ,אמרו
אלדד ומידד (שהיו בין הנבחרים) :אין אנו ראויים לאותה גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא :הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על
גדולתכם .ומה גדולה הוסיף להם?
שהנביאים כולם נתנבאו ופסקו ,והם נתנבאו ולא פסקו'
(תלמוד בבלי ,סנהדרין יז ע"א)
אלדד ומידד היו אמנם בין הנבחרים ללכת לאוהל מועד ("והמה בכתובים")
אבל שניים היו צריכים לוותר כי נבחרו שבעים ושנים זקנים ואלהים ציווה
על משה לבחור רק שבעים.
אלדד ומידד ויתרו כי היו צנועים ,הם לא הלכו לאוהל מועד אלא נשארו
במחנה .ודווקא בגלל צניעותם נבואה שרתה עליהם ולא כהאצלה מרוחו
של משה ,באופן חד פעמי אלא לרוח ה' ממש – "ותנח עליהם הרוח".
והמסר החינוכי של בעל האגדה:
'כל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו' (תלמוד בבלי ,עירובין יג ע"א)
מדרשי שמות -אנשים ומקומות
דוגמא ה':
על פי תפיסתם של חז"ל ,אין בחיים דברים סתמיים ,וגם שמות אנשים אינם
מקריים .השמות מציינים ארועים שהתרחשו בשעת לידתם ,קשורים באופיים,
בגורלם ,או בתפקידם בחיים.
כך גם שמות מקומות אינם מקריים ,אלא נקבעו על פי אירועים שהתרחשו
בהם.
גם צירוף ההברות בשמות או צלילם של השמות אינם סתמיים ויש להם
משמעות.
בדרך כלל,
המדרשים על השמות הביעו את יחסם של הדרשנים לבעלי השמות,
והמדרשים על שמות של מקומות הביעו את יחסם לאירועים שאירעו בהם.
לקט מדרשי שמות
על דלילה אהובתו של שמשון (שופטים פרק טז) אמרו חז"ל:
'אלמלא נקרא שמה דלילה ,ראויה היתה שתיקרא דלילה:
דלדלה את כוחו ,דלדלה את לבו ,דלדלה את מעשיו' (תלמוד בבלי סוטה ט ע"
על קורח (במדבר טז) אמרו חז"ל' :עשה קרחה בישראל'.
על אלדד ומידד (במדבר יא) אמרו חז"ל:
' אלדד – ידיד אל ,מידד – שהיה מיודד עם האל.
כך קשרו חז"ל בין מעשיהם של אנשים ובין שמותיהם ,על פי
אותיות זהות בשמם ובפועל המתאר את מעשיהם.
לקט מדרשי מקום
על מדבר קדש אמרו חז"ל :שנתקדשו ישראל עליו'
(תלמוד בבלי ,שבת פט ע"א)
על מדבר פארן אמרו חז"ל ' :שפרו ורבו עליה ישראל'
(שם)
בשמות אלה מצאו החכמים קשר בין שם המקום ובין המאורעות
שהתרחשו בו ,על פי צליל דומה בלבד ולא על פי זהות אותיות.
שיטה זו של פירושים לשמות אפשר למצוא
גם במקרא" :אברהם-כי אב המון גויים נתתיך",
"יעקב-ידו אוחזת בעקב אחיו" ,ועוד דוגמאות רבות.
האגדות החופשיות
אגדה חופשית אינה קשורה לסיפורי המקרא.
ומה יש באגדות החופשיות:
אגדות היסטוריות ,סיפורי מופת על דמויות מעולמם של חז"ל,
ספורים המסבירים הלכות או אמרות של חכמים.
לעיתים משובצים בסיפורי חז"ל תאורי טבע מעולם החי והצומח,
פתגמים ומשלים שבאמצעותם מבקש הדרשן להחדיר ללב השומעים
את המסר של הסיפור.
אגדות היסטוריות:
האגדה מתארת אירוע בתולדות עם ישראל וברוב האגדות תעמוד במרכז
דמות ידועה אשר היתה לו השפעה על מהלך האירוע.
קשה לקבוע מהו הגרעין הריאלי-היסטורי שעליו מתבססת האגדה ומהו
הנופך הסיפורי שהוסיפו מספרי האגדה.
לעיתים ניתן להתחקות אחרי הגרעין ההיסטורי על ידי השוואה לנוסחים
אחרים של הסיפור או בהשוואה למקורות חיצוניים כדוגמת ,יוסף בן מתתיהו
ואחרים מאותה תקופה.
אגדה היסטורית –
יציאתו של ריב"ז
שלחו לו לאספסינוס קיסר .בא צר עליה שלש שנים .היו בה שלשה עשירים
אחד אמר להם :אני אזון בחיטים ובשעורים .ואחד אמר :ביין ובמלח.
ואחד אמר :בעצים.
היו בה בריונים (הקנאים) .אמרו להם החכמים :לא יסתייע הדבר.
קמו שרפו לאוצרות החיטים והשעורים והיה רעב.
אבא סיקרא ,ראש הבריונים של ירושלים ,בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו :בוא אלי בצנעה .בא.
אמר לו :עד מתי אתם עושים כן וממיתים את בני האדם ברעב?
אמר לו :מה אעשה שאם אומר להם דבר ,יהרגוני!
אמר לו :ראה תקנה לי ואצא ,אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו :עשה עצמך חולה ויבואו כולם וישאלו בשלומך – ויאמרו נחה נפשך
(הנך מת) ..ויכנסו תלמידיך ,ולא יכנס אצלך אדם אחר.
עשה כך ..פתחו לו השער .יצא.
המשך
כשהגיע לשם ,אמר (לאספסינוס) שלום עליך המלך.
אמר לו :חייב אתה שתי מיתות ,אחת שאיני מלך ואתה קורא לי מלך,
ועוד ,אם מלך אני ,עד עכשיו למה לא באת אלי?
אמר לו :שאמרת איני מלך ,באמת מלך אתה ,שאם אין אתה מלך לא
נמסרה ירושלים בידיך ,ושאמרת אילו מלך אני ,למה לא באת אלי
עד עכשיו ,בריונים שיש בנו לא נתנו לי...
בין כך וכך בא שליח מרומי ,אמר לו :קום ,שמת הקיסר ,ואמרו להם
גדולי רומי להושיבך בראש.
אמר לו (אספסינוס לריב"ז) :בקש הימני משהו שאתן לך.
אמר לו :תן לי יבנה וחכמיה ,ושושלת של רבן גמליאל ,ורופאים שירפאו
את רבי צדוק (היה יושב בצום ומתפלל על ירושלים שלא תחרב ונחלש מאוד)
(תלמוד בבלי ,גיטין נו ע"א)
הרקע ההיסטורי לאגדה זו
על סמך השוואת נוסחים שונים של הספור ניתן להתחקות אחר
הריאליה
ההיסטורית של אגדה זו :בירושלים הנצורה היה מתח רב.
הקיצונים שאפו להלחם ברומאים ,והמתונים וביניהם רבי יוחנן
בן זכאי חשבו שמוטב להיכנע ולהציל את אשר ניתן להציל.
רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז) יצא מתוך המצור בערמה (יתכן ,אמנם,
שהתחזה
למת ויצא בארון מתים ,כי היה אסור להלין מתים בתוך ירושלים מפאת
קדושתה).
ולאחר החורבן ,וכנראה בהיתר של השלטון הרומי ייסד את
המרכז
הרוחני ביבנה וגם עמד בראשו.
המרכז ביבנה שימש תחליף למרכז הרוחני בירושלים.
סיפור מופת על דמות מעולמם של
חז"ל
סיפורים אלו מצויים לרוב בספרות האגדה ,והם מסופרים על רוב רובם של גדולי האומה
התנהגותם של גדולים אלו מהווים דוגמא ומופת לבני דורו של המספר ולדורות הבאים.
מתוך ספורים אלו ניתן ללמוד על הערכים שהיו ביסוד השקפת עולמם של החכמים.
רבי עקיבא כדמות מופת
שנו רבותינו :פעם אחת גזרה מלכות ,שלא יעסקו בתורה .בא פפוס בן
יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו :עקיבא ,אי אתה מתיירא מפני המלכות?
אמר לו :אתה פפוס ,שאומרים עליך חכם אתה – אי אתה אלא טיפש!
אמשול לך משל ,למה הדבר דומה :לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר
וראה דגים שהיו רצים לכאן ולכאן ,אמר להם :מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו :מפני הרשתות והמכמורות שמביאים עלינו בני אדם.
המשך
אמר להם :רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם ,כדרך שדרו אבותיי
ואבותיכם? אמרו לו :אתה הוא ,שאומרים עליך פיקח שבחיות – אי
אתה אלא טיפש!
ומה במקום חיותנו אנו מתייראים ,במקום מיתתנו – לא כל שכן.
ואף אנו כך :בזמן שאנו עוסקים בתורה ,שכתוב בה" :כי הוא חייך
ואורך ימיך" (דברים ל – )20אנו מתייראים ,אם אנו פוסקים מדברי
(תלמוד בבלי ,ברכות סא ע"ב)
תורה – על אחת כמה וכמה.
באגדה זו המסופרת על רקע התקופה שלפני מרד בר-כוכבא,
בזמן גזרות אדריאנוס (לקראת 135לספירה) ישנם שני מסרים:
א .הכרות עם דמותו של ר' עקיבא ממנהיגי המרד – מופת וסמל.
ב .חשיבות לימוד התורה.
ספורים המסבירים הלכה
בסיפורים המסבירים הלכות או אמרות חז"ל נעזרו המספרים בתיאור התנהגות
או מעשים של אחד החכמים.
על פי המסופר באגדה ניתן ללמוד כיצד ,באופן מעשי התבצעה הלכה מסוימת,
או מה היה הרקע לאמרה ידועה.
התוקע לחברו (צועק באזנו או מכהו באגרוף) נותן לו סלע.
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי :מנה (מאה זוז)
לאחר ידו (סוטרו בגב ידו ,שיש בזה השפלה רבה) נותן לו ארבע מאות זוז.
צרם באזנו ,תלש בשערו ,רקק והגיע בו רוקו ,העביר טליתו ממנו,
פרע ראש אישה בשוק – נותן ארבע מאות זוז.
זה הכלל :הכל לפי כבודו.
אמר רבי עקיבא :אפילו עניים שבישראל ,רואים אותם כאילו הם בני
חורין שירדו מנכסיהם ,שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
(משנה ,בבא קמא פרק ח משנה ו)
הסבר ההלכה והמחלוקת
משנה זו עוסקת בגובה הקנס המוטל על אדם שפוגע בחברו.
ובמשנה יש מחלוקת בין תנא קמא (תנא ראשון) לר' עקיבא .לדעת
התנא
קמא "הכל לפי כבוד" כלומר ,הקנסות הנזכרים במשנה הם
המרביים והם
ניתנים כפיצוי לאנשים המכובדים ביותר .אבל לאנשים פשוטים
ישולם פחות ,כל איש לפי כבודו.
אבל ,לדעתו של ר' עקיבא ,אין הבדל בגובה הפיצוי בין מכובדים
לשאינם
מביאים סיפור על ר' עקיבא ,וממנו
משנה
בניאותה
בהמשך
הם.
ישראל
מכובדים ,כי כולם
ניתן ללמוד כיצד הבין ר' עקיבא את המשנה וכיצד ,אמנם,
פסק הלכה:
סיפור המעשה
ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק .באה לפני ר' עקיבא ,וחייבו ליתן
לה ארבע מאות זוז .אמר לו :רבי תן לי זמן ,ונתן לו זמן.
שמרה עומדת על פתח חצרה ,ושבר את הכד בפניה (לפניה) ,ובו כאיסר שמן.
גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה .העמיד עליה עדים
ובא לפני ר' עקיבא ,אמר לו :לזו אני נותן ארבע מאות זוז?
אמר לו :לא אמרת כלום; החובל בעצמו ,אף על פי שאינו רשאי – פטור;
אחרים שחבלו בו ,חייבים.
האדם שפרע את ראש האישה בשוק רצה להוכיח שאותה אישה אינה נזהרת בכבודה
שלה בעצמה .לשם כך ארב לה בצאתה מביתה ושבר לפניה כד שמן שהייתה בו כמות
קטנה מאוד של שמן .האשה רצתה לנצל את מעט השמן שנשפך והורידה את מטפחתה
לעיני כל ,כדי למרוח את השמן על שערה.
בעזרת עדים רצה אותו אדם מרבי עקיבא שיפחית לו מסכום הקנס המירבי .אולם ר"ע
דחה את בקשתו ופסק ,לפי תפיסתו ,שגם אם אותה אישה לא שמרה על כבודה ,אין זה
מתיר לזולתה לעשות כן ,ומגיע לה מלוא הפיצוי.
ספרות האגדה
האגדות ומדרשי האגדה מפוזרים בספרות ההלכה – במשנה
בתוספתא ,במדרשי ההלכה ובתלמודים.
אבל יש גם ספרים מיוחדים שבהם נאספו ונערכו אגדות רבות.
איסוף האגדות ועריכתן החלו בסוף תקופת האמוראים (מאה 4לספירה)
ונמשכו כאלף שנה.
נציין להלן רק את ספרי האגדה הנפוצים והמקובלים ביותר:
מדרש רבה
הספר הגדול והמקיף ביותר של אגדות והוא כולל מדרשים לחמישה חומשי
תורה ולחמש מגילות( .בראשית ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,דברים ,רות ,שיר השירים ,קהלת ,איכה ,אסת
אין זה חיבור אחיד ,אלא קובצי מדרשים שנערכו בזמנים ובסגנונות שונים.
רק בתקופה מאוחרת אוחדו כל הקבצים לספר אחד שנקרא :מדרש רבה.
מדרש תנחומא
המדרש המקובל והנפוץ ביותר אחרי מדרש רבה.
הוא כולל מדרשים לחמישה חומשי תורה.
כל דרשה בספר זה פותחת במילים "ילמדנו רבינו" ,או במילים
"כך דרש ר' תנחומא" (שחי במאה ה – 4לספירה) ,ומכאן שמו.
הילקוטים
אוסף של אגדות שהיו מפוזרים בספרים ובכתבים שונים.
הילקוט הנפוץ ביותר הוא ילקוט שמעוני .שליקט ר' שמעון הדרשן
שחי באשכנז במאה ה – .13
הוא אסף חומר ממקורות רבים מאוד וסידר אותו על פי סדר ספרי
התנ"ך (תורה נביאים כתובים) .על יד כל אגדה ציין את המקור
שממנו נלקחה האגדה.
ילקוט חשוב אחר הוא המדרש הגדול ,שאסף ר' דוד
בן ר' עמרם מן העיר עדן.
זהו ילקוט האגדה של יהדות תימן.
תנופה גדולה ללימוד והכרת האגדה בזמננו נתן ספר האגדה שנערך
על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
הספר מחולק לפי נושאים עם אינדקס מפורט למדי.
האגדות מתורגמות מארמית ,מפוסקות ומנוקדות ויש גם ביאור
קצר לביטויים בלתי שכיחים.
חשוב לדעת :רשימה זו היא רק קצה קצהו של ספרות ענפה
• לפניך שני סוגי אגדה בתורה שבעל-פה :א) אגדה מדרשית .ב) אגדה חופשית.
באר והדגם כל אחד מסוגי אגדה אלה.
• בפסוק נאמר" :ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ..את המאור הגדול
לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א)16,
ועל זה אמר הדרשן:אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם ,אפשר לשני מלכים
שישתמשו בכתר אחד? אמר לה :לכי ומעטי את עצמך'( .תלמוד בבלי ,חולין ס ע"ב)
א .מה גרם לדרשן לדרוש את דרשתו (מה הוא הקושי שבפסוק)?
ב .כיצד דרשתו פותרת את הדבר?
•פרט על הספרים הבאים :מדרש רבה ,מדרש תנחומא ,מדרש הגדול ,ילקוט שמעוני.
ספרות הפוסקים
•
•
•
•
הרי"ף
הרמב"ם
הטור
השו"ע
הרמב"ם
הרי"ף
(ר' יצחק אלפסי)
,1103 – 1013פאס -צפון אפריקה (מרוקו).
חיבר את "ספר ההלכות" .ערוך על פי הש"ס והוא מביא בקצרה את
הדיון התלמודי אשר ממנו ניתן להסיק את המסקנה ההלכתית.
מכיוון שהספר אינו ערוך לפי נושאים קשה למצוא הלכה בעניין
מסויים מבוקש .ואולם ,כשמצאת את ההלכה ניתן להתחקות אחר
מקורותיה.
ספרו של הרי"ף היה בעל השפעה בכל קהילות ישראל ובמשך דורות
היה אחד הספרים המכריעים בפסיקה הלכתית.
בתלמוד הבבלי (מהדורת וילנא) ניתן למצוא את ספרו המובא בסופה
של כל מסכת ומסכת.
הרמב"ם
(ר' משה בן מיימון)
,1204 – 1135ספרד – מצרים.
חיבר את הספר "משנה תורה לרמב"ם" אשר נקרא גם "היד החזקה",
על שם י"ד ( )14חלקיו.
בספרו מביא הרמב"ם את המסקנה הסופית של ההלכה מבלי להקדים
דיון ומבלי להצביע על מקורותיו.
הספר ערוך לפי י"ד נושאים מרכזיים (כשם שרבי ערך את המשנה לפי נושאים ולא לפי
סדר הפרשיות בתורה ,כך הרמב"ם ערך את ספרו לפי נושאים ולא לפי הסדר בש"ס)
הספר כתוב בעברית ,בלשון המשנה ,בתמציתיות ובניסוח משפטי
ברור ,מדוייק ונוח לקריאה ולהבנה.
"הרמב"ם הכין לאומה "ספר מחוקק" ,ספר הפסקים הכולל והמשוכלל
ביותר שקם להלכה העברית" (מדברי השופט מנחם אלון)
עוד על הרמב"ם
עוד על הרמב"ם
להלן קטע מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה לרמב"ם:
' ובזמן הזה תקפו הצרות ..ואבדה חכמת חכמינו ..ומפני זה שנסתי מתני
אני משה בן מיימון הספרדי ..וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו
החיבורים (המשנה המדרש והתלמודים)..כולם בשלון ברורה ודרך
קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה ,סדורה בפי כל בלא קושיא ולא
פירוק .לא זה אומר בכה וזה אומר בכה ,אל דברים ברורים ..עד שיהיו
כל הדינים גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים
שתיקנו חכמים ונביאים.
כללו של דבר ,כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם ..אלא יהא
חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה ..לפיכך קראתי שם חיבור זה
משנה תורה – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.
ועוד על הרמב"ם
גדול הפוסקים והפילוסופים של היהדות בימי הביניים.
מחיבוריו :פירוש למשנה ,ספר המצוות ,ספרו הפילוסופי מורה נבוכים
איגרות שונות ותשובות רבות אשר כתבם בערבית.
על הרמב"ם אמרו:
'ממשה (רבינו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה'
י"ד הספרים:
ספר המדע ,אהבה ,זמנים ,נשים ,קדושה ,הפלאה ,זרעים
ספר העבודה ,הקרבנות ,טהרה ,נזיקין ,קניין ,משפטים ,שופטים.
היכן
אני
דף ממשנה תורה לרמב"ם
ונושאי כליו
המהדורה הקלאסית
כסף
משנה
מגיד
משנה
השגות
הראב"ד
למהדורת
רמב"ם לעם
לחם
משנה
משנה
למלך
הגהות
מימוניו
ת
מגדל
עוז
דף ממהדורת "רמב"ם לעם"
(הוצאת מוסד הרב קוק)
הטקסט
מנוקד ומפוסק
פירוש
והפניות
למקורות
הרמב"ם
אני נמצא ב -
משנה תורה ,ספר קנין ,הלכות זכייה ומתנה ,פרק ב הלכה א
נושאי כליו של הרמב"ם הם:
• כסף משנה – ר' יוסף קארו
(צפת ,מאה .)16
• מגיד משנה – ר' וידאל די
טולשא (ספרד ,מאה .)14
• לחם משנה – ר' אברהם די
בוטון (סלוניקי ,מאה )18
• משנה למלך – ר' יהודה
רוזניס (טורקיה ,מאה .)17
• מגדל עוד – ר' שם טוב אבן
גאון (ספרד ,מאה )14
• הגהות מימוניות – ר' מאיר
הכהן מרוטנבורג (אשכנז,
מאה )13
• השגות הראב"ד – ר' אברהם בן דוד הלוי
מפושקיירא( ,ספרד)1180 – 1110 ,
לדף רמב"ם
ארבעה
טורים [הטור] (ר' יעקב בן
אשר)
1343 – 1270אשכנז ,ספרד.
בספרו כלל רק את ההלכות שהיו נהוגות בתקופתו( .לעומת
הרמב"ם
שכלל את כל ההלכות ,אף הלכות קרבנות שלא נהגו
בתקופתו)
הספר ערוך בארבעה טורים לפי ארבעה נושאים מרכזיים.
הנושא המרכזי בכל טור מחולק לכמה חלקים.
ואלה שמות הטורים:
אורח חיים – כולל את ההלכות הקשורות להתנהגותו של
האדם
בחיי יום יום ,כגון ,תפילה ,ברכות ,שבת חג
ומועד.
כמו הרמב"ם ,גם ר' יעקב מביא את ההלכה שהוא דן בה ,בצורה
קצרה וסתמית .ואולם ,שלא כמו הרמב"ם מיד לאחר ההלכה הוא
מביא בקיצור את הדעות השונות ,ומציין על פי איזו דעה הוא
פסק.
בשיטה זו שמר בעל הטורים על המסורת של הצגת ריבוי הדעות
שבהלכה.
• ספר ארבעה טורים זכה
להיות השני שהופיע
בדפוס.
• ביחד עם משנה תורה
וספר ההלכות של
הרי"ף שימש יסוד
לספר הפסקים הגדול
שנכתב כעבור 200
שנה ,הלא הוא ה"שולחן
ערוך" לר' יוסף קארו.
השולחן ערוך
[שו"ע] (ר' יוסף קארו)
,1575 – 1488ספרד – צפת.
בתחילה כתב פירוש לטור הנקרא "הבית יוסף".
לאחר שהשלים את חיבורו ה"בית יוסף" ,נטל על עצמו
לחבר ספר שיקבץ את כל ההלכות בישראל המלוות
את האדם לאורך ימי חייו.
הוא קרא לספר "שולחן ערוך" ועל פי ספר זה כל
העולם היהודי חי ונוהג על פיו.
הספר מחולק לארבעה חלקים כדוגמת הטור.
ב"שולחן ערוך" מובאים ההלכות והדינים בקיצור
נמרץ ,בלי ציוני מקורות ,מבואר היטב וקל למצוא כל
דין ודין במקומו המתאים.
בשונה מהרמב"ם ,השולחן ערוך מביא לעיתים דעות
מנוגדות ומכריע ביניהם.
• באיזה מספרי ההלכה הבאים הוצגו מספר דעות ובאיזה רק דעה אחת:
משנה ,מכילתא דרבי ישמעאל ,תוספתא ,משנה תורה לרמב"ם.
•במה שונה דרכו של רבי יעקב בן אשר מחבר "ארבעת הטורים" מדרכו של הרמב"ם
• הצג את עיקרי הדברים מתוך הקדמתו של הרמב"ם לספרו "משנה תורה" וכתוב את
דעתך על דבריו.
•הרמב"ם כתב עוד חיבורים ,ציין שנים מהם.
•מה הם חלקי הטור והשו"ע ובמה עוסק כל חלק.
•במה שונה החלוקה בספרי הטור והשו"ע לספר ההלכות של הרי"ף.
•כתוב את הפוסקים הבאים ושם חיבורם ההלכתי ,לפי סדר זמנם:
)1ר' משה בן מיימון )2 .ר' יעקב בן אשר )3 .ר' יוסף קארו )4 .ר' יצחק אלפסי.
רש"י
לדף התלמודי
(ר' שלמה יצחקי)
, 1105 – 1040צרפת
רש"י הינו גדול פרשני המקרא והתלמוד ובזכות פירושו יכלו אנשים
בכל הדורות ובעולם כולו ללמוד ולהבין את התורה והתלמוד.
פירושו אינו "מסתבך" על ידי השוואות ושאלות ותשובות .הפירושים
קצרים וברורים ולעיתים נותן רש"י תרגום למילים ,מושגים וביטויים
שאינם ברורים.
רש"י ידוע כעניו הבורח מן השררה והכבוד ,עסק בפרשנות
התורה
והתלמוד במקביל לעבודתו בכרם ,היה עסוק בבצירה
בדריכת גתות
ובממכר יין כדי לפרנס את משפחתו.
רש"י לא עסק רק בפרשנות אלא היה פוסק הלכות ועיצב את
בעלי
התוספות (מאות )13 ,12
לדף התלמודי
רש"י היה הראשון אשר פתח תקופה חדשה בלימוד
התלמוד לפני יהודי אשכנז וצרפת.
במשך 200שנה אחרי רש"י ,מלאו ישיבות אשכנז
וצרפת בתלמידים רבים שלמדו בתלמוד הבבלי
בשקדנות רבה.
בעלי התוספות הם :חתניו ,נכדיו ,ניניו ותלמידיו של
רש"י אשר פעלו באשכנז וצרפת במאות .13 ,12
פרשנות לתלמוד של בעלי התוספות נמצאת כמעט בכל
מהדורה
של התלמוד הבבלי.
המפורסמים מבין בעלי התוספות הם :ר' יעקב המכונה
רבינו
ללמוד על רש"י וכתב רש"י
• ללמוד כתב רש"י
• דפי עבודה לסיום
ללמוד לקרוא כתב רש"י
אבגדהוזחטיכךלמםנן
אבגד הו ז חט י כךלמם נן
סעפצקרשת
ס ע פצק רשת
כתב רש"י דומה מאוד לכתב העברי .מעט תרגול ואתה שולט בקריאה.
מה נעשה:
.1נקרא שירים מוכרים ופחות מוכרים בכתב רש"י.
.2נקרא סיכום של סוגיה ,נושא בכתב רש"י.
.3נקרא משפטים בכתב רש"י .
לעבודה
שמור על העולם
מילים ולחן :דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה ,תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד
אל תגזים במחשבות
כי כמה שתדע יותר ילד
אתה רק תבין פחות
ובשעה מסוימת
נסגרות כל הדלתות
וכל האהבה נגמרת
רק אתה ממשיך לתהות
המשנה היא ספרות תנאית לעומת התלמוד
שהוא ספרות אמוראית
שוב
מילים :אריק איינשטיין .לחן :שם-טוב לוי
שוב צריך לדעת איך למחות את הדמעות
ושוב צריך לדעת ללכת הלאה
ושוב הכאבים ושוב החלומות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
שוב צריך לדעת לחפש את התשובות
כדי לדעת איך ולמה
שוב הבילבולים ושוב המלחמות
ושוב שתיקה גדולה למעלה.
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
שוב האין אונים ושוב התהיות
ושוב השאלה עד כמה
שוב הטילטולים ושוב השיגעונות
ושוב שתיקה גדולה למעלה
לא רוצה להיות עצוב
ולא יכול להיות שמח
כבר לא בטוח מה חשוב
לא רוצה להתווכח
הברייתא היא אמירה תנאית שלא נכנסה
למשנתו של רבי ("המשנה") .ברא = חוץ.
משפטים בכתב רש"י
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
האושר הגדול ביותר ברצון הנחרץ לפעול
במוסריות.
דעת היא עוצמה.
המתנגד לטבע מתנגד לאלוהים.
טובי הרופאים הם :ארוחה ,מנוחה ושמחה.
איזה עשיר -השמח בחלקו.
כל הנמשך אל הצער יותר מדי -הצער נמשך
אחריו( .רש"י)
אין שמחה כשמחת הניצחון.
משפטים ברש"י (המשך)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
לעבודה
אגואיזם היא בדידות.
אחריות היא מחיר הגדולה.
אמור מעט ,ועשה הרבה.
בכל כוחות האדם אין כיופיה של אישה.
החוכמה היא עריץ ,כשהחכמים צוחקים לו-,
ומצייתים לו.
כגודל הקשיים ,כך גודל הניצחון.
הקם להרגך ,השכם להורגו.
דין מנוחה -מוות ,רק העושים יחיו.
צדק צדק תרדוף.
כגודל ההתאפקות ,כך גודל החירות.
אישיים ומושגים
חשובים (שלא פורטו ביחידה זו)
יוסף בן מתיתיהו
איגרת רב
שרירא גאון
פילון האלכסנדרוני התרגומים
לתורה
מסכתות
קטנות
הספרים החיצוניים הקראים
הגניזה
בקהיר
תשובות
הגאונים
הקבלה
איסיים/
קומראן/מגילות
מדבר יהודה
יוסף בן מתיתיהו
יוסף בן מתיתיהו ( 100 – 37לספירה)
הוא יוספוס פלביוס שנולד בירושלים למשפחת כוהנים המקורבת לבית חשמונאי.
יוסף היה מצביא בגליל בתחילת המרד ( )66-67ולאחר חורבן הבית עבר לרומא
וכתב שם ארבעה חיבורים :מלחמת היהודים – המתאר את מהלך המרד הגדול,
קדמוניות היהודים – היסטוריה מקיפה של העם היהודי מהתקופה המקראית ועד לדור
שלפני החורבן ,חיי יוסף – ספר אוטוביוגרפי המנסה להגן על התנהגותו של יוסף בן
מתתיהו במהלך המרד ,נגד אפיון – ספר הגנה על העם היהודי בתשובה לדבריו של המלו
אפיון.
בזכות כתביו אשר נשמרו על ידי הכנסייה (היהודים העדיפו להתעלם מספריו שאינם
נזכרים כלל בספרות התלמודית והמדרשית) למדו רבות על תקופתו – המאה הראשונה
לספירה וכן ניתן ללמוד רבות מהשוואות בין דבריו לספרות חז"ל.
רבים עסקו בכתביו ,יצאו מהדורות מדעיות ונכתבו מאות ואלפים מאמרים סביב
יוספוס וכתביו.
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני ( 20לפנה"ס – 50לספירה)
פילוסוף יהודי החי באלכסנדריה – מצרים שכתב ביוונית.
כתביו נשתמרו על ידי הכנסייה ,רובם במקור היווני וחלק בתרגום ארמני.
נוסף ליצירתו הפילוסופית ופירושו לתורה ,כתב שני חיבורים על אירועים שהתרחשו
בזמנו :פלאקוס – מתאר את הפרעות ביהודי אלכסנדריה ( 37-41לספירה),
המשלחת לקליגולה – סיפור המשלחת ששלחה יהדות אלכסנדריה לרומא בשנת 40
לספירה ופילון עמד בראש המשלחת .מטרת המשלחת היתה לבטל את דרישתו
של הקיסר להעמיד את פסלו במקדש בירושלים.
שנים רבות ספריו לא היו מוכרים ולא נלמדו כראוי .בשנים האחרונות התחיל מפעל
רציני לתרגום כל ספריו לעברית וכבר יצאו ארבעה כרכים בהוצאת מוסד ביאליק
ובעריכתה של דניאל סוזן נטף.
הספרים החיצוניים
תקופת בית שני הותירה אחריה מגוון רחב של יצירות ספרותיות המבטאים הד לגיוונה
של האומה היהודית בתקופה זו בארץ ובתפוצות.
לאחר גיבושם של ספרי המקרא לגוף ספרותי אחד (התנ"ך) שזכה למעמד מקודש,
קשה היה לחיבורים מאוחרים לחדור ל"קאנון" המקודש ולזכות לפופולאריות רחבה.
לכן ,רוב החיבורים הללו לא הועברו מדור לדור בקרב האומה היהודית אלא נשמרו
כעין נספחים בכתבי הקודש הנוצרים.
ספרות זו נחשבת ל"ספרות חיצונית" והגיע לידינו באמצעות הכנסיות השונות ,וחלקם
אף נתגלו במערות קומראן.
אזכיר מקצת מהספרים החיצוניים:
צוואות יב השבטים ,ספר היובלים ,ספר חנוך ,ספר בן סירא ,ספרי מכבים ,מזמורי
שלמה ,חזון ברוך וחזון עזרא ,איגרת אריסטיאס.
ספרים אלו יצאו במהדורה מדעית על ידי א .כהנא ונכתבו מאות ואלפי מחקרים על
ספרות חשובה זו.
מגילות מדבר יהודה
מגילות וקטעי מגילות מהמאה הראשונה לפנה"ס ומהמאה הראשונה
לספירה נתגלו
במערות באזור ים המלח ובייחוד בסביבת חרבת קומראן.
את המגילות גילו רועים בדווים ב – 1947והגיעו ב"מזל גדול" לידיו של
החוקר א.ל סוקניק לאחר מלחמת השחרור.
ספרות זו פותחת פתח להבנה טובה יותר של תולדות הכתות בישראל,
כולל
הנצרות הקדומה.
פרופ' פלוסר ,טען שהכת שישבה בקומראן היא כת האיסיים –אשר
הקפידה בנושאי טומאה וטהרה ,האמינה שהם בני האור וחיה חיי
פרישות וסגפנות.
כת זו עזבה את ירושלים (כנראה בתקופה החשמונאית) והלכה למדבר.
ומהכתבים שנמצאו במקום ניתן ללמוד על הכת ,ותורותיה.
נזכיר את מקצתם:
מגילת הסרכים – תקנון הכת ,על אחרית הימים ועל הברכות.
מלחמת בני האור בבני החושך – תיאור המלחמה באחרית הימים.
מגילת ההודיות – מזמורים .ברית דמשק ,מגילת הנחושת ומגילת
המקדש.
לתמונות
חרב'ת קומראן ,המערות והתגליות
התרגומים לתורה
במשך שנים רבות בהיסטוריה היהודית השפה העברית לא היתה השפה המדוברת.
ומלאכת התרגום אינה מלאכה פשוטה ,תרגום מדוייק מלשון הכתוב באופן שיהיה הולם
את רוח הכתוב וכוונותיו היא מלאכת מחשבת.
החכמים לא היו שבעי רצון מן התרגומים השונים ואף נמסר לנו בשמו של ר' יהודה:
"המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ,והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף".
לפי מסורת קדומה בתלמוד היו תרגומים במספר לשונות :מצרית ,מדית ,עילמית יוונית
וארמית .מכל התרגומים שרדו לנו רק היוונית והארמית:
תרגום השבעים -תרגום המקרא ליוונית עתיקה וידוע בשמו "ספטואגינטה = השבעים.
מקורו של שם זה הוא ממסורת ידועה על שבעים זקנים שתרגמו את התורה ליוונית לפי
בקשתו של המלך תלמי ( 247-285לפני הספירה).
תרגום עקילס – תרגום לארמית נעשה על ידי עקילס הגר.
תרגום הוולגוטה – תרגום ללאטינית שנעשה על ידי אבות הכנסייה לטובת הכנסייה.
תרגום אונקלוס – תרגום מילולי לארמית המשתדל ולרוב מצליח להיות נאמן למקור ולהביע
את תוכנו ורוחו של הפסוק(.יש הסבורים שאונקלוס הוא עקילס ויש סוברים ששניים הם)
תרגום יונתן בן עוזיאל – תרגום פרשני הבנוי משכבות שכבות (מבית שני ועד הכיבוש הערבי)
תרגום ירושלמי – תרגום פרשני מן המאה הראשונה לספירה ואינו שלם.
תרגום לערבית – נעשה על ידי רב סעדיה גאון במאה העשירית ונקרא תרגום התפסיר.
הקראים
תחילת הפעילות הקראית קשורה בשמו של ענן בן דוד ,בן למשפחת
ראשי הגולה שהנהיגו את קהילות ישראל בבבל .סביבו התקבצה קבוצה
של למדנים בעלי שיעור קומה שפיתחו את עקרונות הכת והחלו להפיצם.
זו כת יהודית הכופרת בתורה שבעל פה ובהלכה התלמודית.
ראשיתה במאה השמינית בבבל ,והגיעה לשיאה ,מבחינת התפשטותה
ויבולה הספרותי במאה העשירית והאחת עשרה וקיימת עד היום.
חכמי ישראל ה"רבניים" ובראשם הרב סעדיה גאון ,התפלמסו עם
הקראים.
המחלוקת בין הצדדים היריבים הפכה לפולמוס דתי נוקב ,ברמה למדנית
גבוהה ולפולמוס התלוותה גם ביקורת חברתית.
קראים = בני מקרא ,דגלו בתורה שבכתב ויצאו נגד התורה שבע"פ
תשובות הגאונים ואיגרת שרירא
תקופת הגאונים -מאות .11 – 8גאון
המרכז הבבלי מתחזק ולמעשה "שולט" על כלל קהילות ישראל בתפוצות.
חלק מהשליטה מתבצע באמצעות המפעל – "שאלות ותשובות".
הקהילות היו שולחות שאלות שונות בענייני הלכה בצירוף תרומה לישיבה
והגאונים היו שולחים בחזרה תשובות לשאלות אלה .במשך הזמן החלו
המשיבים לשמור לעצמם העתקים מתשובותיהם וכך נולדו אוספי "תשובות".
תשובותיהם של גאוני בבל נחשבו למקורות הלכה חשובים מאוד ,ולכן ידועים
כמה וכמה אוספים של "תשובות הגאונים".
מותו של ר' האי בן שרירא גאון בשנת 1038חותמת את תקופת הגאונים.
רב שרירא ,שהיה גאון ישיבת פומבדיתא בבבל במחצית השנייה של
המאה
עשירית ,כתב בשנת 987איגרת תשובה לקהילת קירואן (תוניס של
ימינו),
ובה תולדות המשנה והתלמוד עם פירוט רב על תולדות חכמי בבל.
האיגרת נחשבת עד היום למקור עיקרי להרבה עובדות יסוד של המחקר
התלמודי.
החוקר התלמודי י"נ אפשטיין כינה את האיגרת" :יסוד כל מדע התלמוד".
מסכתות קטנות
מסכתות שלא הוכנסו לתוך המשנה והתלמודים ,אך כוללים בתוכם
חומר הלכתי ואגדי סמכותי .בדרך כלל הן נדפסות (בדורות האחרונים)
במהדורות של התלמוד הבבלי לאחר סדר "נזיקין".
ומה יש במסכתות אלו:
מסכת אבות דרבי נתן – מעין מדרש אגדה על משנה אבות.
מסכת סופרים – על כתיבת ספר התורה וקריאתו.
מסכת שמחות – הלכות אבלות ,מסכת דרך ארץ רבה – הלכות נימוסין.
ועוד שבע מסכתות קצרות על ספר תורה ,מזוזה תפילין ועוד . ..
כל המסכתות נערכו סופית לאחר תקופת התלמוד ,בתקופת הגאונים.
אך ,יש בהן הרבה חומר קדום מעולם ההלכה ומעולמה של האגדה.
הגניזה בקהיר
"גניזה" מן השורש "גנז" ,שפירושו להסתיר – היא מקום שבו מניחים דפים של ספרי
קודש שיצאו מכלל שימוש ,חפצי קודש קרועים ותשמישי קדושה שאין בהם צורך.
בשנת 1890נערך שיפוץ בבית הכנסת "בן עזרא" הנמצא בקהיר העתיקה ובמהלך
העבודה נתגלתה הגניזה של בית הכנסת.
לא עבר זמן רב ודפים שונים שהוצאו מן החדר הגיעו למערב.
השפע היוצא דופן של שרידים כתובים אלה משך את תשומת ליבו של החוקר היהודי
סולומון שכטר ולאחר מאמצים לא קלים עלה בידו לשכנע את ראשי קהילת קהיר
להעביר את כל תכולתה של הגניזה לאוניברסיטת קימברידג' שבאנגליה.
מאות אלפי הדפים הנכללים באוצר זה מהווים מעין תמצית של חיי התרבות והרוח של
עם ישראל ושל תולדותיו בימי הביניים ,ואף בתקופות קדומות יותר.
בין השאר נמצאו בגניזה זו :שאלות ותשובות בענייני הלכה ,נוסחי תפילה נדירים ,פסקי
דין והוראות של מוסדות קהילתיים ,ספרי לשון ,קבצים של שירי קודש וחול ,חיבורי
הלכה וספרים בתחומי המדע ,פילוסופיה והיסטוריה . ..
הקבלה
כינוי לתורת הסוד בישראל מימי הביניים ואילך.
עיקר יסודות הקבלה הונחו בספרד ודרום צרפת במאה השתים עשרה,
והספר המרכזי הוא ספר הזוהר שחובר על ידי ר' משה ד-לאון ,ובספר
אוסף של פירושים אלגוריסטיים קבליים לתורה.
המשכה של הקבלה הוא בתורת ר' יצחק לוריא (האר"י) בצפת של
המאה השש עשרה.
מכאן התפשטה הקבלה על כל קיבוצי ישראל.
המחקר המדעי של הקבלה הוא בעיקרו פרי יצירתו של החוקר הדגול
גרשום שלום.
•כתוב על ארבעה מהמושגים הבאים:
יוסף בן מתתיהו ,פילון האלכסנדרוני ,הקראים ,איגרת רב שרירא גאון,
הגניזה בקהיר ,מגילות מדבר יהודה ,הספרים החיצוניים,
הקבלה ,מסכתות קטנות.
•התרגומים לתורה:
א .ציין שם ושפה של שלשה תרגומים לתורה.
ב .מדוע היה צורך בתרגומה של התורה?
ספרות עזר ומאגרי מידע
• האנציקלופדיה העברית ,ירושלים
תש"ט – תשמ"א.
• מ .אלון ,המשפט העברי ,הוצאת
מגנס ,ירושלים תשל"ג( .ושם
ביבליוגרפיה נרחבת ומומלצת)
• י .פרנקל ,מדרש ואגדה,
האוניברסיטה הפתוחה 3 ,כרכים,
.1996
• נ .עמינח וי' ניצן ,בשבילי היצירה
התורנית לדורותיה ,ירושלים (ללא
תאריך)
• י .ניצן ומ .יעקבי ,הגאונים
והראשונים ,ירושלים (ללא תאריך)
• ההיסטוריה של ארץ ישראל,ה,
תקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים .1985
(טיפה מן הים!!!)
• ( www.daat.ac.ilאתר בעברית
טוב מאוד).
•
http://www.ucalgary.ca/~elsegal/
(זהו אתר מעולה של פרופ' אליעזר
סגל מאוניברסיטה בקנדה .האתר
בשפה האנגלית).
• וכמובן ,שלא נשכח את האתר
שלנו:
www.snunit.k12.il/talmud
...הכל עניין של
שכבות
אני-
אתה-
אנחנו
אני-אתה-אנחנו
תקופת האחרונים
תקופת הראשונים
תקופת הגאונים
תקופת הסבוראים
תקופת האמוראים
תקופת התנאים
תקופת המקרא
לסוף